לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ב. אָבֵל

1, ש"נ, בכנ' אֲבֵלִי, מ"ר אֲבֵלוֹת, סמי' אַבְלוֹת, --מָשקה, רטוב, עטוף דשא, Wiese; pré; meadow: מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אָבֵל2 הגדולה (ש"א ו יח). --ותשמש לקריאת שמות מקומות: אָבֵל בית מעכה, אָבֵל כרמים, אָבֵל מחולה, וכדומה. 


1 משק' חָצֵר. -

2 כך פרש ריב"ג, וכן רוב שאר המפרשים. ויש סברים כי צריך לקרא אכן במקום אבל. ולא נתברר מקורו.