לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָבְנַיִם

1, ש"ז זוגי, בהפס' -נָיִם, סמי' אָבְנֵי,  – א) הוא האופן שיוצר חרס יוצר עליו הכלים, Scheibe; tour de potier; potter's wheel: וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על הָאָבְנָיִם2 (ירמ' יח ג).  –ב) הוא מושב לאשה בעת הלדה, Gebärstuhl; chaise à accoucher; birth-stool: ויאמר (פרעה למיַלּדות) בילדכן את העבריות וראיתן על הָאָבְנָיִם3 אם בן הוא והמתן אותו ואם בת הוא וחיה (שמות א יו).


1 לפי דעת רוב חכמי הלשון, שם בשתי משמעותיו נגזר מן אבן, ולפי דעת הקדמונים, במשמעתו השניה נגזר מן בנה, בן.

2 תרגום על סדנא, והוא סדן היוצר. מנחם אמר: הפחת אשר גלגל היוצר יסוב בעברי פיהו. וריב"ג פתר אותו וז"ל: הם השני כלים אשר יקח בהם היוצר כלי החרש מן החמר והמה כרחים מעץ אחד מהן גדול והוא התחתון והשני קטן והוא העליון ונאמר להם אבנים אף על פי שאינם מאבן לדמותם לרחים העשויים מן האבן, ואינם כלי יוצרי ארצנו אבל הם כלי יוצרי ארץ המזרח אך ראיתי אותם בארצנו אצל קצת אומני ארץ המזרח אשר הם אצלנו. ע"כ. וכן החדשים פרשוהו אופן היוצר, שהיה מרכב משתי אבנים כמו שנראה בהצורות שנמצאו בחרבות מצרים.

3 מנחם פרש גם אבנים זה: הפחת העשוי ליולדת בעת לדתה. אבל אונקלוס תרגם על מתברה,  רסע"ג אלמת'בר, וכן בן קריש, ואמר כי אבנים נגזר מן בָנים. וכן ריב"ג. אבל ראב"ע ורש"י ורד"ק והבאים אחריהם החדשים החליטו כי זה שם למושב האשה בשעת הלדה שהיה מרכב משתי אבנים, והעידו קצת החכמים שעוד הדבר נהוג כך אצל קצת עמים פראים. ומקצת ציורי המצריים נראה כי היתה האשה נשענת בשתי ידיה על שתי אבנים בשעת הלדה.