לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

א. אבק

 קל לא נמצא.

  נִפע', נֶאֱבַק, הֵאָבֵק,  נאבק עם פלוני, נתעצם והתגושש עמו והתאמץ להפילו, ringen; lutter; to wrestle : ויותר יעקב לבדו וַיֵּאָבֵק1 איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בְּהֵאָבְקוֹ עמו (בראש' לב כה-כו).

 נִתפ', °נִתְאַבֵּק,  כמו נֶאֱבַק: שנים שנתאבקו יחד והפיל האחד את חבירו לארץ (תשו' הרא"ש קא, וטור ושו"ע תו"מ תקא). כיון שהתאבקו זה עם זה מדעת שניהם הזיקו זה את זה שלא בכונה וכו' כששניהם מתאבקין יחד עיקר כונתם שיפיל א' את חבירו וכו' כי בכל כחם הם מתאבקים (לבוש, חובל בחברו תכא ה).

°אִבּוּק, ש"ז,  שה"פ מן אִבֵּק, הִתְאַבֵּק: וכשתתאוה לאכול בעת שהיית נהוג תתנועע תנועה שתיגע בדרך וזה באבּוק או בהלוך או שתרכב על סוסיך (שער ההנהגה המשובחה לר"י חריזי, הצופה להמגיד יא מז).


1 פרש ר' יהושע בן לוי בשני פנים: א) כאדם שחובק את חבירו וידו מגעת לכף ימינו של חבירו, ב) מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד (שני הפרושים תול' צא.). ופרש מנחם בפרוש ב' של ריב"ל, אמר וז"ל: פתרונו ויתעפר איש עמו, נשתקשקו שניהם עד עלות אבק ועפר לשמים מרוב תקפם חגם ונענועם. ע"כ. וכן ריב"ג: העלו עפר. וכן ראב"ע: עד שעלה אבק ביניהם. ע"כ. וכן רד"ק והחדשים. ורש"י פרש בפרוש א של ריב"ל, וז"ל: ול"ג שהוא לשון ויתקשר ולשון ארמי הוא בתר דאביקו ביה וכו' שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרועותיו. ע"כ. וכן הרמב"ן שם וגזר מזה גם השם אבוקה בעבור היותה מעצים דקים חגורים וקשורים יחד.