לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ב. אֵבֶר

*1, אֵבָר, איבר, ש"ז, מ"ר אֲבָרִים, אֵבָרִים, סמי' אֵבְרֵי, אֵיבָרֵי, — חלק חיצון מגוף האדם ובע"ח, מחֻבר לשאר הגוף ע"י קשרים ופרקים, Glied; membre: שמן כדי לסוך בו אבר קטן שבת ח א.  ובלבד שלא יזיזו בו אבר שם כג ה.  השדרה והגלגולת ואבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי אהל' ב א.  ועוד שאלן ר"ע אבר המדולדל בבהמה מהו אמרו לו לא שמענו אבל שמענו באבר המדולדל באדם שהוא טהור כרית' ג ח.  כל אבר שיש בו צפורן יש בו עצם ניד' ו ב. —  ומ"ר: מאתים וארבעים ושמונה אברים  באדם אהל' א ח.  כשם שנפשי צמאה לך כן רמ"ח איברים שיש בי מד"ר בראש' סט.  יפתח מת בנשילת אברים שם ה.  ומפני מה אינו חוקר אלא כליות ולב וכו' שכל איבריו של אדם נוהגים על ידיהם א"ב דר"ע, ביה"מ ילניק ג.  על כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ולשון אשר שמת בפינו הן הם יודו ויברכו וישבחו תפלת נשמת.  שמנה וארבעים ומאתים (מ"ע) נטועים, כמו מסמרות תקועים, כמספר אברים רשב"ג, אזהרות. —  *שמש דרך אברים, שלא הכניס את האבר באותו מקום ממש: משחקין בתינוקות וכו' אלא דרך אברים ניד' יג:. —  °בעל, בעלת אברים, מי שיש לו אברים גדולים: שהאשה נראית משובחת ובעלת אברים מפני העובר רש"י ב"ק מט.. —  ובפרט *נתח בשר מבהמה שחוטה שיש בו אֵבֶר:  אבר שיצא מקצתו וכו' פסח' ז יבאברי התמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה שקל' ח ח.  וכך היו מושיטין לו (להכהן) שאר כל האיברין תמיד ז ד. —  ואמר הפיטן: קשוב מקראות וחין הסדרים, כעין אֵבָרִים ועכול ופדרים ר"מ בר"י, סליח' ער"ה, תפלה תקח.  רביעי להרגיש עלות אֵבָרִים , הלא מן כבש מזבח להרים רא"פ ב"י, ה' שומרי. —  ב) *אבר הזכרות, das mänl. Gleid; membre viril: האבר הזה שבאדם הרעיבתו השביעתו השביעתו הרעיבתו ([[מקור: ירוש' כתוב' ה ח:]). היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי וכו' ושוהה בלא דישה עד שימות האבר ופורש באבר מת טור ושו"ע יו"ד קפה. —  ג) *כל אחד מחלקי הכלי, כרעי המטה, וכדומה: מיטה מיטמאה חבילה וכו' וחכמים אומרים מיטמאה אברים ומיטהרת אברים כלים יח ט.  כליבה של חייטין וכו' פרש הימנה אבר אחד שם ט א.  ואין מוכרין אותה מחרוזות מחרוזות אבל מוכרין אותה איברין איברין שם שבי' ה ה.  שומע אני יעשה המנורה אברים אברים וידביקם ת"ל ממנה יהיו ברייתא, מלאכ' המשכן.  שממשיך את האיברים (של המנורה) מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס רש"י שמות כה נא.

*אִבֵּר, °אֵבְרִי, לקמן. —  *אִטֹם, גוף אטם, שאין חתוך האברים נכר בו, וכן כל אבר שאין לו חתוך צורה: יד אטומה, רגל אטומה.

*גָּדַם, כרת יד או רגל או חוטם ועשהו *גִּדֵּם.

*זָקַף, חבר כל אברי הכלי והקימו.

יָבֵש, יבשה ידו, רגלו, שאינו יכול להניעו.

°כֶּדֶר, תרדמת האברים.

°כֶּלִי, העין הוא כלי הראות.

מוּם, חסרון טבעי או נעשה בידי אדם באיזה אבר מהאיברים הָעִוֵּר, הַפִּסֵחַ, הוא בעל מום,  עי' מוּם למיני המומים.

נָקָע, האבר נשמט ממקומו. —  °נֶתַח, אבֶר.

*פֶּרֶק, מקום חבור האברים להגוף. —  פֵּרֵק, הוציא מהפרק, הפריד האברים אחד מהשני.

*צָמַת, צמתה ידו.

קָטַע, כרת אחד מהאברים, למשל יד, רגל. —  *קִטֵּע, מי שידו או רגלו קטועה.


1 במשנה מנוקד' כ"י פרמה מנוקדה מלה זו היחיד פעם אֵבֶר אהל' ב א, ופעם אֶבֶר שם טהר' א ח.  ורבים אֲבָרִים אהלו' א ח, א ז, ז ו, ט ט.  וכן דונש בן לברט, אמר וז"ל: ואני אומר כי קיבוץ אבר אֲבָרִים תשו', סי' קיח.  וכן תנח' הירוש' אֵבֶר לקוט', בכר 139, וכן צ"ד, מער' המער', בוקשד', וכן קריאה המקובלה של ספרדים ואשכנזים היחיד אֵבֶר.  ויש נקדו היחיד אֵיבָר לחם שמים על ברכ' א, משקל אֵיתָן, וכן בקצת משניות מנקדות נדפסות.  וכן להרבים אֵבָרִים, וכבר הזכיר דונש בן לברט שם קריאה זו בשם אומרים: ואינו כשאומרים אֵיברים.  ע"כ.  וכן העיד י"א דוב בפרוש התפלות. בסדור עבודת ישראל בתפלת נשמת, שבכל הספרים הישנים נקוד אֵבָרִים.  וכן נראה ממשקל הבתים של רשב"ג המובאים בפנים, שהם ע"מ יתד וד' תנועות, וכן רבי מאיר בר יצחק בפיוטו וכן ר' אפרים בר יצחק, וכן אבר' בלמשי במקנה אברהם אֵבָרִים, והסכימו לזה גיגר או"נ א ושד"ל שם, וכן קריאה המקבלה של ספרדים.  ואשכנזים קוראים אֵבְרִים כמו בַּעֲלִים וכמו טַעֲמִים. —  בארמ' אֵיבְרָא איוב ב ד. ואֶיבְרָא בכ"י. ומ"ר אִבְרַיָא ׁאִבְרָהָא ת"א ויקר' דפוס סביוניטא, הוצ' דר' ברלינר. ובנוסחא' אֵיבָרַיָא.  בערב' אִרְב إزب אֵבֶר, ואבר הזכרות ביחוד.