לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָגֹד

* 1, פ"י, — כרך סביב וקשר, zusammenbinden; lier; to bind together: את שדרכו לאגוד בבית אוגדין אותו בשוק כגון הכרשין ונץ החלב (שבי' ח ג). אם אינו אוגד (את הירק) עד שימלא את הכלי (מעשר' א ה). נפרדו עליו (של הלולב) כשר ר' יהודה אומר יאגדנו מלמעלה (סוכה ג א). אין אוגדין את הלולב אלא במינו וכו' מעשה באנשי ירושלם שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב (שם ג ח). אגדו (את הירק) צינוק גדול לשדה אבל אם אגדו צינוק קטן לשוק נטבל (ירוש' מעשר' א מט.). — וכמו כן °חבר דפי החבית יחד בחשוק של ברזל: וששאלתם מהו לאגוד ולזפות חביות בחולו של מועד לכתחילה (מחזור ויטרי, פסח פג). — ובהשאלה, *חבר אנשים יחד למטרה מהמטרות: והיה בהניח יי' אלהיך לך מכל אויביך מסביב (ולא קדם) שלא תאגוד עליך אגודה (ספרי, סוף פר' תצא). — ובמשמ' °עשה שלא יוכלו להפרד זה מעל זה: שיהא הספר (הגט) מבדילן ולא שיהא בו תנאי האוגדן (רש"י קדוש' ה.).

— פָעו', *אָגוּד, — שיש עליו אגד: לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר (תוספתא סוכה ב י).

— נִפע', *נֶאֱגַד, — שאגדו אותו, מי שדרכו להאגד: ירק הנאגד משיאגד (מעשר' א ה).


1 עי' הערה לערך אגד.