לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֶגְרוֹן

°1, אַגְרוֹן, ש"ז, מ"ר אֶגְרוֹנִים, אַגְרוֹנִים, אֶגְרוֹנוֹת, – קבץ, ובפרט ספר נקבצו בו שרשי הלשון, מִלּוֹן, Wörterbuch; vocabulaire, dictionnaire; dictionary, vocabulary : ספר הָאֶגרוֹן לשון הקדש אשר בחר בו אלהינו מני עד ומלאכי קדשֵהו בו יזמרוהו סלה (רסע"ג, הקד' האגרון, הוצ' הרכבי). ושת ספר אֶגְרוֹן (או אַגְרוֹן), בדעת ובכשרון, וחבר הפתרון, במלים נחברים (תשו' דונש בן לברט ). ספרי הדקדוקים ואגרונות (אשכל הכפר ליהודה הדסי). וגם אגרונים (אחימעץ, הוצ' ניבויאר קיא).


1 מן פעל אגר, ע"מ אֶבְיוֹן, חֶבְיוֹן, אַגְמוֹן, אַרְמוֹן. ובספר מאזנים לר"א אבן עזרא השם הזה נקוד אִגָּרוֹן, אך כבר העיר רשד"ל (במאמריו על מנחם בן סרוק) כי זה שבוש: ודע כי מה שנדפס בספר מאזנים לראב"ע ספר האִגָּרוֹן בחירק ודגש אינו אלא שבוש, וצ"ל האַגרון, ושיר דונש יוכיח שאמר ושת ספר אגרון ואם באנו לנקד אִגָּרוֹן נשחת משקל השיר (בית האוצר, דף יא-יב). ובתשובת תלמידי מנחם בן סרוק (דף כו)  אַגְרוֹן. ובכ"י שממנו הדפיס דר' הרכבי את הקדמת ספר האגרון של רסע"ג נקודה מלה זו אֶגרון בסגול, כמובא בפנים, והעיר המו"ל, כי בכ"י המזרחיים שכיח הסגול לבא במקום הפתח.