לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲדוּרָה

* 1, אֲדוּדָה, עדוּּדה, עדוּרה, ש"נ, -- שארית מגוף בהמה שטרפתה חית השדה, von Thieren zerrissener Körper; corps  déchiré par une bête; body torn by beasts : אם טרף יטָרף (החמור או השור) יביאהו עד יביא עדים שנטרפה באונס ופטור אבא שאול אומרבמקור כתוב בטעות אמור יביא אדורה2 לב"ד (ב"ק יא.).


1 בכל נוסח' הדפוס של הערוך ובכ"י, ובערוך הקצר אדורה, ונקדו בוקשד' וכשת' אֲדוּרָה, משק' נְחוּשָׁה.  וכן לוי. צ"ד אֲדוּרֶא, מער' המער' אַדּוּרָא, שי"ר אַדַוֶר, קוה' אַדַוֶרָה.  ולא ידוע מקורו.

2 זו גרסת הערוך, ובכ"י ארורה, והביא גרסה זו גם הערוך, וכן תוספ', וילק' משפט' רמז שמ"ו, וכן בכ"י רי"ף.  ובנוסח' עדודה, וכן רי"ף ורש"י.  ובכ"י וקצת דפוסים ישנים עדורה, וכן ר"ח.  ופרש ר"ח: יביא הנבלה בב"ד לשומה לניזק בתשלומין.  ע"כ.  והביא הערוך דברי ר"ח כלשונם.  וכן רש"י: עדודה נבילה.  וכן שאר המפרשים והפוסקים מסכימים בעקר משמעת השם אדורה.  ובדבר מקור מלה זו אומר הערוך: י"מ עיקר הנבלה עורה על כן קראה אדורה.  אבל כבר דחה זה רי"ש בע"מ, ויגזור השם אדורה מן השם הרומי cadaver.  וגם זו השערה לא פחות דחוקה מהשערת הערוך, ואין לפקפק בשמיותה של מלה זו לפי גרסה זו או לפי גרסאות אחרות, וכן אין לפקפק בעצם משמעתה, אלא שקרוב הדבר ששמשה לא לנבלה סתם אלא ביחוד לשארית הנבלה הטרופה.  ואפשר שע"ש זה כנו היהודים לצלם האל אדוניס אדורי בשם גנאי, כמו שמספר בירוש' (ע"ז ג מג:)  ר' יעקב בר אידי הוה מיסתמיך בר' יהושע בן לוי מטון לאדורי צלמא (כך הגרסה פה בפנים, וכן בירוש' מו"ק ג פג ג , ובירוש' שקל' במז.  דארורא צילמא).  וקרובה השערתו של פרופיסור דלמן בערוך החדש שלו כי הוא שבוש בכונה של שם הצלם אדוני, מפני שכך היה מנהגם לשבש את שמות האלילים לבלתי העלות את שמם האמתי על שפתם.  ואמרו בתוספתא (ע"ז ו ד): כל מקומות שנקראו לשבח ע"ז מכנין אותן לגנאי את שקורין אותה פני אלה קורין אותה פני כלב עין כל קורין אותה עין קוץ וכו'.  וכן גם היהודים בזמננו, למשל קסח במקום פסח של הנוצרים, וכיוצא בזה.