לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֵדִי

°, אידי, שת"ז, לנק' אֵדִית, מ"ר אֵדִיִּים, אֵדִיּות, -- מטבע האֵד וצורתו, dunstartig; vaporeux; vaporous: לפי שהריאה היא מקור האויר האדיי בבעלי חיים בכלי הבשול (ר' נסים, פירוש יציר', קונט' המסור' דוקס, 71).  ולפעמים יהיה האויר העולה אידיי עבה (אמונה רמה א ב ).  הכאב המתחדש מרוע אידיי ירופא ביחוד מבלעדי זולתו בקרן המציצה  (פרקי משה  ח).  יעלה (החום) עם הרוח אידיי או עשניי (שם ז).  והרוח האידיי (קאנון א א, השנים).  ראשונה שתשמר מהאויר האידי הלח (באר לחי, הרופא יצחק טודרוס, שנת קלז).  וחדושה של המורסה יהיה אם מרוח האות הראשונה במלה הקודמת אינה ברורה במקור המודפס אידיי כמו שיקרה למשוקה (קיבוצי גלינוס, כ"י פריז, מאמר ב).  התחלת תנועת העצם האדיי הדק אל האיברים והתחלת התקבצותו והתפשטותו לנשימה ולדפק ( רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ג).  לפי שהם (הכליות) ארציים הם מושכים ארציות הדם ונשאר הדם הלח האידיי ויתהוה ממנו החלב (שם).