לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲדִיבוּת

§ 1, ש"נ, — מנהגי דרך ארץ המקֻבלים להתנהג בהם, מפני כבוד הבריות, בין אדם לחברו, Höflichkeit; politesse; politeness. — ועי' דרך ארץ, כבוד, מוסר.


1 נהוגה עתה מלה זו בין המדברים עברית בא"י, לפי שמושו של אַדֹב (ادُب) בערב', היה בעל תרבות וד"א. ואולי גם בעברית הקדומה שמש שרש אדב במשמעה זו, וזה אולי מקורו של השם אַדְבְּאֵל.