לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַדְמוֹן

°1, שת"ז, לנק' אַדְמוֹנָה, מ"ר אַדְמוֹנִים, אַדְמוֹנוֹת, - מי שפניו אדֻמּים, mit rotem Gesicht; rougeau; red faced:  האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה (ר"א קליר, יוצ' א' ר"ה, אבן חוג). - ואמר המשורר:  ובן רמון יפה מראה ואדמון, אשר ינוד לכל רוח כאגמון (ר"י חריזי, תחכמ' מט).


1 משק' אַחְרוֹן, עֶלְיוֹן.