לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ב. אֶדֶר

*1, ש"ז, מ"ר אֲדָרִים,--מין אילן סרק קשה מאד, מין ממיני האלון, quercus; robur; ilex: הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ביצ' טו:). שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין (שם). עלין של עץ ששמו אדר (רש"י גיט' סט:). אדר אילן חשוב הוא ויש לו שם למרחוק ואומרים פלוני יש לו אדר בשדה ומתוך כך היא (השדה) נקראת על שמו (הוא, ביצ' טו:).


1 משק' אֶרֶז. בארמ' אדרא, והובא בגמ' (ביצ' טו:). טעם לשם זה כמו שאומרים אנשים: כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימי לדרי דרי ע"כ. והוא מדרש מלים המוני. עכ"פ אנו רואים מזה כי השם היה רגיל אצל ההמון. בסורית הביאו Psm והביא לו עדות מן הקבץ המזר': אילנא רבא דאדרא. ע"כ. אבל כבר העיר על זה עמנ' לו (שהצ"מ), כי המלונים הלאומיים הסורים אינם מכירים מלה זו. ולא נתברר איזה אילן מן האילנות קראו היהודים לפנים אדר. בגמר' (ר"ה כג.) מתרגם רב את מין הארז קתרוס (או קתרום) באדרא בארמית, אבל, מלבד שיש שם עוד פרוש אחר, גם גוף מלה קתרום לא ידוע מה פרושה בדיוק. ממדרש המלים ההמוני להשם אדרא אנו לומדים כי האדר מתקים דורות הרבה. ר"ח (ביצה טו:) אומר שהוא אילן גדול ומשלח פארות וענפים הרבה. אלה סימנים כלליים ואינם מספיקים לסָים על פיהם איזה אילן מהאילנות הוא. עכ"פ, כיון שכבר תרג' פ' שמיט וברון בהשם הרומי ilex, שהוא באמת אילן קשה ומתקים לפחות בשש מאות שנה וחשוב, והואיל ואין לנו בעברית שם אחר לאילן זה, נוכל ליחד לו השם אדר.