לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲבֵדָה

ש"נ, סמי' אֲבֵדַת, מ"ר אֲבֵדוֹת,  דבר שנאבד, etwas Verlorenes; perte, qqch. perdue; something lost: או מצא אַבֵדָה וכחש בה (ויקר' ה כב). והשיב את הגזלה וכו' או את הָאֲבֵדָה אשר מצא (שם כג). וכן תעשה לכל אֲבֵדַת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה (דבר' כב ג).   ובתו"מ: איזו היא אבידה מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זה אבידה (ב"מ ב ט). אבדתו ואבדת אביו  אבדתו קודמת (שם יא). א"ר יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה (פסח' קיג.).   ובהשאלה: בכו לאבלים ולא לאבידה (לאמר המת) שהיא למנוחה ואנו לאנחה (מו"ק כה:).