לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַהֲבָה

 א) מקור, כמו אָהֹב, lieben; aimer; to love: ועתה ישראל מה יי' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יי' אלהיך ללכת בכל דרכיו וּלְאַהֲבָה אתו דבר' י יב.  ויאֹמר (יואב אל דוד) הובשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום וכו' לְאַהֲבָה את שנאיך ולשנא את אהביך ש"ב יט ו-ז.  ובני הנכר הנלוים על יי' לשרתו וּלְאַהֲבָה את שם יי' ישע' נו ו . — ובסמי': לא מרבכם מכל העמים חשק יי' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים כי מֵאַהֲבַת יי' אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם דבר' ז ז-ח.  הגיד לך אדם מה טוב ומה יי' דורש ממך כי אם עשות משפט וְאַהֲבַת חסד והצנע לכת עם אלהיך מיכ' ו ח) — ובכנ': ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים בְּאַהֲבָתוֹ אתה בראש' כט כ.  שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוֹסף אַהֲבָתָם הושע ט טו. — ב) ש"נ, מ"ר אֲהָבוֹת, חבּה, רגש נטיה עזה של הלב ל..., Liebe; amour; love: כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם תחת אַהֲבָתִי ישטנוני   תהל' קט ב-ד.  בְּאַהֲבָתוֹ ובחמלתו הוא גאלם ישע' סג ט.  גם אַהֲבָתָם (של בני הדור העבר) גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה קהל' ט ו. — ובפרט אהבה בין זכר ונקבה: צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מֵאַהֲבַת נשים ש"ב א כו.  זכרתי לך חסד נעוריך אַהֲבַת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ירמ' ב ב.  השבעתי אתכן בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אַהֲבָה אני שה"ש ה ח.  מה יפית ומה נעמת אַהֲבָה בתענוגים שם ז ז.  עזה כמות אַהֲבָה קשה כשאול קנאה שם ח ו. — ומ"ר °אֲהָבוֹת, במשמ' חבּה וידידות: בשני ועדי זהב ובפוך תקשטנה נעימות הנקבות, וקשוטי נעימות הזכרים באֹרך אף ומתן ואהבות ר"ש הנגיד, בן משלי ב.  מסכתם לי אהבות עם נדבות ונפשי בעסיסיהן שכורה ר"י הלוי, שפתי היתה אתמול. — ובמשמ' אֲהָבִים: מתי עת האהבות?  לעת ערב לעת צאת השואבות עמנואל, מחבר' ו. — ג) במ"ר °אֲהָבוֹת, מה שנפשו של אדם אוהבת בעולם ומשתוקקת אליהן: כי משרשי האהבות שלשה עשר הפרישות והאכילה והמשגל והחשק וכו' או"ד לרסע"ג י ד.  ויקח מכל אחת מהאהבות הנזכרות כפי מה שסדרנו כל דבר בעתו שם יט. — ואמר הפַיָט: שש אהבות בקרב תבל אהבת טוב וערב ואהבת מועיל ר"י נאגארה, פזמון יב. — ד) °שם לפיוטים שלאחרי תפלת אהבה רבה: וכן ביוצר אור יוצרות ואהבה באהבת עולם וזולת באמת ויציב אבן ירחי, המנהיג, תפל' השחר נט.

אָהַב, אַהַב, אֲהָבִים, אֹהַב, אָהֳבִים, אֲהַבְהֵב, אָהוּב, אֲהוּבָה, אוֹהֵב, מְאַהַב,  ∞אָהַד, היתה לו לפלוני ∞אַהֲדָה, נטית הלב ורגש דומה לאהבה. — אִוָּה, חפץ באיזה דבר, והתאוה תאוה. — אַוָּה, חפץ. — אמן, נֶאֱמָן, אהבה נאמנה, מתקימת. — אַמְנוֹן, בן דוד ותמר אחותו: *אהבת אמנון ותמר, משל לאהבה התלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה.— °אֱנֹכִיּוּת, אהבת האדם לעצמו. — °אֱנֹכִיִּי, °אֱנֹכִיָּה, מי שאוהב רק את עצמו. — אֵשׁ האהבה. — אֲשֵׁרָה, היא עשתרת, אלהי האהבה של הכנענים. - אֶתְנַן זוֹנָה, זנות.

בָּגַד בפלוני, לא היה נאמן באהבתו. — בְּחִירָהּ, מי שהיא בחרה בו. — בְּחִירָתוֹ, במי שהוא בחר. — בִּנְיָמִין, בן זקונים ליעקב, בנו אהובו ביותר, כנוי לכל בן אהוב ביותר להוריו.

*גִּעְגַּע, היו לו *געגועים על... תשוקה חזקה אליו.

דָּבֵק ב... והשם °דְּבֵקוּת. — דּוֹד, אהוב לאשה.— דּוֹדִים, אהבים. — דָּוִד, אהבת דוד ויהונתן, אהבה אמתית, נאמנה, חזקה. — דּוּדָאִים, צמח שהאמינו הקדמונים כי הוא מעורר אהבה. — דְּלִילָה, אהובת שמשון, בגדה בדודה, ותמכרהו לאויביו, שם כנוי לכל אהובה בוגדת. 

הַוָּה, תשוקה עזה.

זָכָר וּנְקֵבָה.  זָנָה, היה ביחס בשר עם אשה שאינה אשתו, זנתה האשה עם איש שאינו בעלה.  זְנוּת, שם הפעולה, במקומו כל השיך לזה.

חָבַב, היתה לו חבּה, אהבה לאיזה דבר. — חִבֵּק, הסגיר בתוך זרועותיו. — חָמַד, חפץ בדבר בחזקה. — נֶחְמָד, דבר שהכל חֹמדים אותו. — חָמַל, היה לו רגש רחמים לפלוני. — חֶמְלָה. — חֵן, מצא חן, נשא חן. — חָפַץ, חפץ באשה. — חֵץ האהבה. — חָשַק באשה, נולד בלבו רגש אהבה חזקה אליה, וכן חשקה באיש. — חֶרֶב, רֹחב החרב, *משל: כאשר היתה אהבתנו עזה שכבנו על רחב חרב ועתה מטה בת ארבע אמות אינה מספקת לנו. — °חוֹשֵק, חֲשׁוּקָה. — חֵשֶק, תשוקה בין איש ואשה, להיות איש לרעהו.

*טִינָה, רגש האוכל הלב מפני חשק: נתן עינו באשה והעלה לבו טינה. — טַעַם, זה יטעם לחכו.

*יַבְרוּחִים ,דודאים. — יָדִיד , אדם אהב את חברו. — יְדִידָה . — יְדִידוּת. — יוֹנָה, הגה אהבה כיונה. — יַעֲלָה, צביה, וכו', שמות חבּה לאשה אהובה.

כָּלָה, כלתה נפשו לדבר פלוני. — כָּמַהּ לפלוני, השתוקק. — לִבַּב, לִבְּבָה, אמצה את הלב. — לִבִּי, נפשי, רעיתי, תמתי, קריאה של חבה. — *לָהוּט, אחרי איזה דבר, אוהב את הדבר מאד: להוט אחרי ממון, אחרי נשים. — לָכַד, נִלְכַּד, נלכד לבו באהבתה.

מָעַל, לא היה נאמן באהבתו. — מָשַׁךְ, את הלב.

נָטָה, הלב לאיזה דבר.  נְטִיָּה, נְטִיַּת הַלֵּב   נָשַׁק, נְשִׁיקָה.  נָתוּן לאיזה דבר.

סוֹבֵב אשה, הראה לה אותות כבוד ואהבה, שרת אותה למען מצוא חן בעיניה.

עָגַב, עָגְבָה על... השתוקק ליחס בשר עם... — עֲגָבִים, תשוקה ליחס בשר. — שִירֵי עֲגָבִים, בין איש ואשה. — עֹגֵב, מְעַגֵב, עֹגֶבֶת. — עָלַס, הִתְעַלֵּס בָּאֳהָבִים, התענג תענוג בשר עם אשה.  — עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי, מפרסם בשירי אהבה ועגבים.  — עָרַג, השתוקק. — עַשְתֹּרֶת, אלהוּת האהבה של הכנענים.

פִּלֶּגֶּש, אשה בלי חפה וקדושים.

צָרָה, שתי נשים אהובות לאיש אחד הן צרות זו לזו.

קָדֵש, קְדֵשָׁה, איש, אשה שהָקדשו לעשתרת אֵלַת האהבה והתמכרו לזנות במקדש עשתרת. — קִנֵּא, עבר עליו, עליה, רוח קנאה, והיא דאגה וספק ביחס לנאמנות האהוב, האהובה. — קֶסֶם הָאַהֲבָה. — קָשַר, נפשו נקשרה ב...

רֶגֶש אַהֲבָה. — רִחֵם, יש בו גם משמע' אהבה. — רֵע, ידיד. — רֹעֶה נָשִׁים, מי ששועה תמיד בנשים.

שָׁבְתָה את לבו, לקחה אותו שבי. —  *שָטוּף, באיזה דבר, שטוף בדרך ארץ, נתון להדבר. — שיר הַשִּירִים, שיר אהבה. — שָׂנֵא, ההפך מאהב, במקומו. — שָעָה בדבר, עסק בו.

תַּאֵב לדבר, חפץ בו חפץ טבעי. — תַּאֲוָה.