לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲהָהּ

, — מלת קריאה לצער ויגון, ach! wehe!; ah! hélas!; alas! woe!‎: ויאמר יהושע אֲהָהּ אדני יי' למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמורי להאבידנו (יהוש' ז ז). וירא גדעון כי מלאך יי' הוא ויאמר גדעון אֲהָהּ יי' כי על כן ראיתי מלאך יי' פנים אל פנים (שופט' ו כב). ויקרע (יפתח) את בגדיו ויאמר אֲהָהּ בתי הכרע הכרעתני (שם יא לה). ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק אֲהָהּ אדני והוא שאול (מ"ב ו ה). וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אֲהָהּ אדני איכה נעשה (שם יה). ויאמר אֲהָהּ אדני יי' הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי (ירמ' א ו). ואזעק ואמר אֲהָהּ אדני יי' המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם (יחזק' ט ח). ואמר אֲהָהּ אדני יי' המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא (שם כא ה). — ואהה ל: אֲהָהּ ליום כי קרוב יום יי' וכשד משדי יבוא (יוא' א יה). — ועם כי אחריה: ויאמר מלך ישראל אֲהָהּ כי קרא יי' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב (מ"ב ג י).