לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָבֵד

* 1, אָבָד, שת"ז,—דבר שעלול להֵאבד, להשחת, להתקלקל ולהפסד, was verloren geht; ce qui se perd: דבר האבד עושין אותו במועד ושאינו אבד אין עושין אותו במועד במה דברים אמורים בתלוש אבל במחובר אפילו דבר האבד אין עושין אותו במועד (תוספתא מו"ק א יא). שינוי במועד בדבר האבד2 (גמ' שם יב.). דבר האבד מותר לעשותו בחול המועד (טור ושו"ע או"ח, חוה"מ תקלז).


1 נקוד לוי ודלמן אָבֵד, וכך קריאת הספרדים. והרשי״סטקסט מחוק במקור. אולי רשי"פ?, לפי הקריאה המסורה של האשכנזים, אָבָד. — 2 כך בנוסחʹ ובר״ח שם וברי״ף.