לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָהַם
° 1, פ"ע, עב' אָהֲמוּ, עתי' אֶאֱהַם, תֶאֱהַם, צווי אֱהַם, אֶהֱמוּ, – הוציא קול עמק מרב צער ויגון, ächzen; geindre; to moan: אההו ישרי אָהֲמוּ כשרי, איכה כמעט נטיו רגלי כאין שפכו אשורי (ר"א קליר, קרוב' לת"ב, אאביך). איכה אהמו בחופתנו את חרפתנו (ש"ע לת"ב, זכור איכה, מחז' רומני).

1 יצירת ר"א קליר מן המ, שהיא יסוד שרש המה, בתוספ' א בראש.