לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַוָּה

1, ש"נ, סמי' אַוַּת, בכנ' אַוָתִי, – תשוקה ורצון לדבר מה, Lust, Begehren; plaisir, désir; lust: בכל אַוַּת נפשך תזבח ואכלת בשר (דבר' יב טו).  ועתה לכל אַוַּת נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו (את דוד) ביד המלך (ש"א כג כ).  בְאַוָּתִי ואסרם (הוש' י י).  – ולתאוה בין זכר ונקבה: פרא למד מדבר בְּאַוַּת נפשו שאפה רוח תאנתה (ירמ' ב כד).


1 מן אָוָה.  והנה קצת חכמי הלשון סוברים כי נמצא גם משקל זכר, אַו, אָו במשמע' זו: אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר (משלי לא ד), שכד הוא הכתיב (כך בַט' וקניג), אבל יותר מסתבר להגיה אל שכר.