לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַוֵּירִי

°1, אֲוֵירִי, אַוִּירִי, אֲוִירִי, ת"ז, לנק' אַוֵּירִית, אֲוֵירִית, אַוִּירִית, אֲוִירִית, מ"ר אַוֵּירִייִם, אֲוֵירִיִים, אַוִּירִיִים, אֲוִירִיִּים, אַוֵּירִיּוֹת, אֲוֵירִיּוֹת, אַוִּירִיּוֹת, אֲוִירִיּוֹת, - דומה להאויר, שיש בו מטבע האויר וסגולותיו, luftig, Luft...; aérien; airy : וחבר (אלהים) אליו (לגןף האדם) עצם רוחני אוירי דומה לרוחניות האישים העליונים וזה העצם הוא נפשו (חו"ה, הבחינה ה).  - ולנק' אוירית: הצורה האוירית (ראב"ד, אמונ' רמה א ב ).  החלק השני (של החמר הראשון) קבל צורה אוירית ונהיה בה יסוד האויר (ר"י א"ת, רוח חן ז).  ויש מי שחשב שהמלאכים יתלבשו בגופים אויריים ושיתעבו בקרבתם לבני אדם (ר"י אברבנאל, וירא).  להם רצון ושמחה עם נדיבות גבורה ואהבה ליסוד האַוֵירִי2 (בתי הנפש והלחש', כ"י פריז).  קצת לצורה האשיית וקצת המימית וקצתו האוירית וקצתו הארצית (ר"מ נרבוני, מו"נ א עב).  הרקיעים התחתונים שכולם מגשם זך אוירי (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', העתים ט ).  המקומות האויריים (רשב"צ דוראן, מג"א ג ד).  וכשהוא (העץ) מתעשן יוצאים ממנו חלקים אויריים (שם ב א).  (המזל) אשיי או מימיי או אויריי (ר"י מטוליטילא, משפ' הכוכב' ד). - ובמשמ' של האויר: וכבר כתבו בזה הטבעיים שמלהט השמש כשיתרשם בלחות האוירי שנתחדש מהמטר תראה הקשת (ר"י אברבנאל, ש"ב כב).  יש מי שאמר שהגופים בזמן התחיה לא יהיו מרכבים מהפכים אלא יהיו אויריים דקים וקלים (הוא, נחל' אבות, תחי' המתים).  המים הנמצאים מכח העב האוירי והאד מכח הליחות (ר"מ קורדובירו, אילימה א א ז). - ומ"ר: מהסבות האויריות המתהפכות מהקיץ והחורף על האדם (ר"י אברבנאל, בראש').  - ובמשמ' שמדֻבר בו אדות האויר: ואם למדת הפרשה עברי, הראית ספר האוירי (עמנ', מחבר' ח ).


1 אויר, בדבר הנקוד. - 2   כך מנֻקד שם, אך הנקוד כנראה יותר חדש מגוף כתב היד.