לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ב. אוּלָם

1, אֻלָם, ש"ז, מ"ר אוּלָמִים, סמי' אוּלָם, אֻלַמֵּי, (אוּלַם, אוּלָמֵי), בכנ' אוּלָמֵיכֶם,  – א) חדר גדול על פני כל הבית, Vorhalle; vestibule: וְהָאוּלָם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו (מ"א ו ג). בין הָאוּלָם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יי' (יואל ב יז). והנה פתח היכל יי' בין הָאוּלָם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש (יחזק' ח יו). (ובבוא הנשיא) מדרך אוּלָם השער יבוא (שם מד ג). – ומ"ר: וההיכל הפנימי וְאֻלַמֵּי החצר (שם מא יה). – ב) חדר גדול מרֻוח, Saal; salle; hall : אוּלָם הכסא, אוּלָם המשפט: וְאוּלָם הכסא אשר ישפט שם אֻלָם המשפט (מ"א ז ז).  – *פֶּתַח של אוּלָם, שהיה גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים (מדות ג ז). – והיה למשל לפתח גדול, רחב, ולרֹחב בכלל: לבן של ראשונים כפתחו של אולם (ערוב' נג.). – °בָּרִיא כָּאוּלָם2, בריא, חזק: אשפך שיחי לפני צורי, בלב נשבר ולא כאולם בריא (סליח' מנח' יוה"כ, אשפך שיחי). יש שישכב בריא כאולם בטרם בקר ואיננו (ר' קלונימוס, אבן בחן).  –ובהשאלה: ואולם הדבר בכל הצדדים בריא כאולם שהמשפחה בהכשרה עומדת (שו"ת רשב"א א שפו). – ג) °חזק, stark; fort; strong : יפעת עפרים שאגת אריה, לא נהיתה כזאת ולא תהיה, ישאג ויטרף כארי אוּלָם3 ישק בפי טרפו עדי יחיה (ר"י הלוי, יפעת עפרים). – ועפי"ר עם בריא: היוכלו כל חכמי הגלילות ואם יֻתן להם מלא ביתי כסף וזהב לעשות ארֻבּות בשמים להזיל ולהשיל משם דרך ארֻבּה כחות אחרות ובנין חדש להשיבני רענן כברוש ובריא אולם (ידעי' בדרשי, בחי"ע ו א). ובמרוצה כאיש גבור בריא אולם עשה (אברהם) כל העבודות ההמה (ר"י אברבנאל, וירא א). שידו וכל גופו של משה היה שוה המזג ובריא אולם (הוא, שמות). והוא (שאול) היה יועץ וחכם ובריא אולם (הוא, ש"א כח). אם יהיה בריא אולם וחזק הבנין ומראה פניו יפה (צידה לדרך א ג ח). ביאור בעזר וסיוע לזכרון בריא אולם (לב האריה, א' מודינא). חלי אין מרפא כסיל חכם בעיניו כי כבריא אולם לא ידרוש ארוכה לחליו (ר"י סטנוב, אסף א, י י-יא). אל תיגע להעשיר הרבה פן תמות ברשע כסל בעודך בריא אולם (שם ב, עט ד).  – ולדבר מפשט: בהיות כח המתפעל באשה המקבלת מוכן ובריא אולם (ר"י אברבנאל, שמות, וילך איש).  – ונהג העם בארץ ישראל לברך אדם חולה או שחלה והבריא לקרא לו: בָּרִיא אוּלָם!


1 משקל כּוּמָז, עוּגָב. וקמץ ע"פ קיים גם בסמי' יחיד כמו כְּתָב, יְקָר (שד"ל, רקמה). ובסמי' רבים אֻלַמֵּי אף שעפ"י ההקש היה דינו להיות אוּלְמֵי או אוּלָמי. ומקור השם לא נתברר. קצת חכמי הלשון סוברים שהוא נגזר מן אוּל במשמעת קודם, ואינו מחֻור. ביתר לשונות השמיות אין לו חבר.

2  עי' הערה לערך אול. טעות המפרשים (ואפי' ריב"ג בעצמו) בפסוק ובריא אוּלָם (תהל' עג ג), וע"פ טעות זו נשתרש אח"כ המנהג בלשון לאמר בריא כאולם, בריא אולם, במשמ' בריא וחזק.

3 כמו זהב אוּפָז, אך לא ינֻקב ולא יתרבה, מפני שאיננו ש"ת כ"א שם, משקל פוּעָל.