לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אִוֶּלֶת

1, ש"נ, בכנ' אִוַּלְתּוֹ, מ"ר אִוָּלוֹת, אִוַלְתּוֹת, - א) העדר שכל, Dummheit; sottise; foolishness: ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אִוֶּלֶת (משלי יב כד).  אִוֶּלֶת שמחה לחסר לב (שם יה כא).  אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אִוַּלְתּוֹ (שם כז כב).  פגוש דֹב שכול באיש ואל כסיל בְּאִוַּלְתּוֹ (שם יז יב). - ובמשמ' דברי שטות, מעשה בלי דעת: לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אִוֶּלֶת  (שם יה ב).  אִוֶּלֶת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו (שם כב טו).  ככלב שב על קאו כסיל שונה בְּאִוַּלְתּוֹ (שם כו יא).  אל תען כסיל כְּאִוַּלְתּוֹ פן תשוה לו גם אתה ענה כסיל כְּאִוַּלְתּוֹ פן יהיה חכם בעיניו (שם ד-ה). - ומ"ר °אִוַּלְתּוֹת: ואינם חושבים כי כאשר הם מדברים בקצת  האולתות האל והגבוהות ימותו ויאבדו (ר"י א"ת, הקדמ' או"ד נרסע"ג). -  ב) אשה שאין לה דעת, dumme; sotte; stupid : חכמות נשים בנתה ביתה וְאִוֶּלֶת2 בידיה תהרסנו (משלי יד א).           


1 משקל אִגֶּרֶת.  ומ"ר דינו להיות אִוָּלוֹת, אִוְּלוֹת.  ור"י אבן תבון שהשתמש במ"ר אִוַּלְתּוֹת נהג בזה לא כדין המשקל, אך לא נגד הקש הלשון.  כי כבר נהגו העברים מנהג זה באשפת אשפתות, אלמנות אלמנותים, תזנות תזנותים, כמו שאברר הטעם במקומו.  וכן נתקבל אח"כ בלשון מ"ר לאדרכתא אדרכתות, אסמכתא אסמכתות, וכן תוספתא תוספתות. - 2 משקל אִלֶּמֶת, חִגֶּרֶת, חֵרֶשֶׁת.  ואמר ר"י בן גנאח וז"ל: והיתה ההקשה על הדרך הזה שיאמרו בלשון הנקבה מאויל אחר הפוך ההא תו ואחר חסר היוד אולת ע"מ גברת ממלכות ומפני שהיה קשה להם נטו אל בנין אדיר ואמרו ואולת בידיה תהרסנו והוציאו התאר מוצא השם (ספר השרשים).  וכן ת"י שַטְיְתָא.  רש"י: אשה שוטה.  וכן הראב"ע, וכן הרד"ק, והביא דמיון עִוֶּרֶת, אמר וז"ל: ויתכן להיות השם והתאר משקל אחד ויהיה אולת בידיה תואר בפלס עוּרת, ואעפ"י שזה חירק וזה פתח הכל אחד במשקל.  ע"כ.  ואולי היה לפנים בלשון משקל אִוֵּל כמו פִקֵּחַ, ומזה בא אִוֶּלֶת.  ואפשר כי חמשה אולים שנמסרו במסורה חסרים ישע' יט א, תהל' קז יז (במקום הזה יש מפקפקים באמתת הנוסחה), משלי יד ט, יו כב הם מזה המשקל.