לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַבְדָן

1, (אַב=דָן), שפ"ז, - פעולה של כליון והשמדה, Vertilgung; extermination; destruction: ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג וְאַבְדָן ויעשו בשנאיהם כרצונם (אסת' ט ה).


1 המדקדקים הקדמו' החליטו מלה זו וכן אָבדן שלקמן למקור. אמר ריב"ג בס' ההשגה (סבב) וז"ל: ותוספת הנון על הסבובים שהם מקור כמו באבדן מולדתי. וכן בהרקמה (ד) : ויוסיפוה על המקורים באבדן מולדתי. ורד"ק (מכל' דה"פ יח): ומצאנוהו (את המקור) גם בתוס' נון באבדן מולדתי והרג ואבדן. ע"כ. וכן רידו"ר (מעשה אפד י), ואבלמ'. והבדיל רד"ק בין אַבְדָן לְאָבְדָן, אמר וז"ל: וְאַבְדָן מהדגש כי משפטו וְאַבְּדָן בדגש הבית כי הוא יוצא והוקל כמו שהוקלו רבים מהדגוש. ע"כ.  וכן גזנ' דיטר', ומפני זה לפי דעתו ד רפויה, ואָבְדן לפי דעתי מן אֻבַּד. בטכ', שטדה, קניג, ברוין, גזנ' בוהל לא הבדילו, ורפיון הדלת באר ברט (מה"ש סי' 200) מפני שנגזר מהמקור ולכן רפה כמו אָבדוֹ, מָלכוֹ. והנה BÖ. §494, Olsh. §215,3 וכן  Kö. 2, 471 מונים גם אבדן בין המלים שלקו בפרידת הדבקים מפני סבות צרוף האותיות וכדומה, ומשמע מדבריהם שהם סוברים כי צריך לקרא אָ=בְדן. וכתב Olsh. שם בפרוש: mit Ablösung des zweiten Radicals von der ersten Sylbe. אך הקריאה המקֻבלה של הספרדים היא אָבְ=דן, אעפ"י שהדלת רפה, וכמו שמעיד רד"ק (מכל', שער השוא) בפרוש כי הקריאה המקֻבלה של מַלְכֵי היא מַלְ=כֵי ולא מַ=לְכי, כמו שמעתיקים כל המדקד' הלועזים החדשים mal`khé, וכן עַבְדֵי, כַנְפֵי, וכן נראה שכך היתה באמת קריאת הקדמונים, כמוכח ממשקלי שיריהם, כמו הבתים שהביא ראב"ע בצחות למשל למשקל ב' תנועות ויתד: כַּנְ-פֵי רְנָ-נִים וכו', וכן ר"י הלוי שיר לא מתמול, משקל ב' תנועות ויתד: כַנְ-פֵי נְשָׁ-רִים ולא כַּ-נְפֵי.