לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

א. אוֹר

א., ש"ז, מ"ר אוֹרִים, — א) מה שעושה את המוחשים נראים להעין, ההפך מן החשך, Licht; lumière; light: ויאמר אלהים יהי אוֹר ויהי אוֹר וכו' ויקרא אלהים לָאוֹר יום ולחשך קרא לילה בראש' א ג-ד. אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו חגי' יב.. — אוֹר השמש והירח: והיה אוֹר הלבנה כְּאוֹר החמה וְאוֹר החמה יהיה שבעתים ישע' ל כו. — אוֹר הַבֹּקֶר: ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו שופט' יו ב. — אוֹר נֵר: והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים וְאוֹר נֵר  ירמ' כה י.    — אוֹר אֵשׁ: וינחם בענן יומם וכל הלילה בְּאוֹר אֵשׁ תהל' עח יד. — יום אוֹר: והיה ביום ההוא נאם אדני יי' והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אוֹר עמוס ח ט. — ובהשאלה, אוֹר הָעֵינַיִם לחוש הרֵאות: לבי סחרחר עזבני כחי ואֹור עיני גם הם אין אתי תהל' לח יא. — אוֹר פנים, סבר פנים, רצון: בְּאוֹר פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש משלי יו יה. כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך וְאוֹר פניך כי רציתם תהל' מד ד.  — אוֹר הַחַיִּים: כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים בְּאוֹר החיים ([מקור: שם נו יד]]. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר להשיב נפשו מני שחת לאור בְּאוֹר החיים איוב לו כט-ל. — ומשל לאשר ושמחה: העם ההלכים בחשך ראו אוֹר גדול ישע' ט א. ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אוֹר איוב כב כח. אוֹר זרע לצדיק ולישרי לב שמחה תהל' צז יא. אז יבקע כשחר אוֹרֶךְ וארכתך מהרה תצמח ישע' נח ח. — וכנוי לדעת וחכמה: הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לְאוֹר עמים ארגיע שם נא ד. —  ובתלמ': כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו כתוב' קיא:. — מורדי אור, °כנוי מליצי למתנגדים לחכמה ודעת: והנה חם ובניו הם היו במורדי אור מסיתים ומדיחים את אנשי דורם לרדוף אחרי המלאכות המותריות ר"י אברבנאל, נח, דור הפלגה. —ובהשאלה לדבר ברי, ברור: והוציא כָאוֹר צדקך ומשפטך כצהרים תהל' לז ו. חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אוֹר יצא הושע ו ה. בבקר בבקר משפטו יתן לָאוֹר צפנ' ג ה. — ובסהמ"א מפקחים מוציאין לאור רש"י כתוב' ה.. שחקר הדבר וכו' והוציאן לאור פרוש יציר' לר"י ברצלוני 267. — °יָצָא לְאוֹר, נדפס, נתפרסם, °הוֹצִיא לְאוֹר, erscheinen lasssen; publier; publish: אקוה לאל מהרה הוציא החבור ההוא (המתורגמן) לאורה בדפוס ר"א בחור, הקד' ג למסורת המסורת. המכתב הזה אשר בידך הוא הקדמה ופתיחת מכתב אחר אשר יצא לאור בעוד ימים אחדים וכו' וכעת גמרו במועצותיהם להוציאם לאור על ידי הדפוס וכו' נחל הבשור של חברת דל"ע ע"ד המאסף יג ניסן תקנ"ג. חדש מקרוב הודיע חכם אחד אצלינו כי בדעתו להוציא לאור מכתב המאספים ש"י רפפורט, המגיד תרכב כז. בדעתי אי"ה להוציא לאור הדפוס מחברת אשר קראתי בשם ספר מוסר השכל רנ"ה ויזל, תמוז תקמ"ד. לא מאהבת הבצע ידידי הקורא ולא מאהבת הכבוד הנני מוציא את המחברת הקטנה הזאת לאורה מא"ג, הקד' קרית ספר. ומפי על ספר כל חדש הם יכתבו, ובכספם ולמעני גם לְאוֹר יוציאוהו אד"מ, או"א א ב. על תולדות הספר ואופן יציאתו לאור וכו' לקחת את כל שירי הגיוני לבי מכל המקומות אשר נפוצו שם ולהוציאם יחדו לאור עולם יל"ג, כל שירי, הקד'. — ב) גרמי השמים הנותנים אור, Gestirn; astres; stars: אם אראה אוֹר כי יהל וירח יקר הלך איוב לא כו. לעשה אוֹרִים גדלים וכו' את השמש לממשלת ביום וכו' את הירח וכוכבים לממשלות בלילה [[תהל' קנו ז-ט]]. — ואמר החוקר: כי יעמדו בפאת ארץ שני אורים ראב"ע, יהוש' י יב. — והמשורר אמר: ומי יודע אם לא אלה ממעל האורים הרבים שאין קץ למו, הה! אם לא מזה גם עליהם יעל המות הרע הזה ויצחק גם במו אד"ם, הדעת והמות. — ובהשאלה: עיניך אורים נשבעתי אך בהן מיכ"ל, האוהב הנשבע. — ג) בקר, תחלת היום, Morgen; matin; morning: אשר לפני שער המים מן הָאוֹר עד מחצית היום נחמ' ח ג. מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה ר' אליעזר בן יעקב אומר משעת האור1 רבי יהודה אומר משעת הנץ החמה פסח' ב:. — ד) *אש2, Feuer; feu; fire: (חרס) כדי לחתות בו את האור שבת ח ז. אחד הביא את האור ואחר הביא העצים ב"ק ו ד. נפלה לאור ונחמרו בני מעיה חול' ג ג. בסופגנין שנעשו באור ירוש' חלה א נז ד. איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו שם שבת ג ו:. מה פת שנשתנה ע"י האור (שנאפה) אף ירקות נמי שנשתנו (שנתבשלו) ע"י האור ברכ' לח:. הרבה מאורות יש באור  שם נב:. ברזל קשה אור מפעפעו ב"ב י.. זימן לו (הקב"ה לאדם הראשון) שני רעפים והקישן זל"ז ויצאת האור מד"ר בראש' יב. דרכו של חול אדם מכניסו לאור ומוציאו בולוס ועושה הימנו כלי זכוכית פסיק' רבתי יא. — ה) *ערב3, תחלת הלילה, Abend; soir; evening: אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר פסח' א א. המפלת אור לשמנים ואחד ב"ש פוטרין מן הקרבן וב"ה מחייבין אמרו ב"ה לב"ש מאי שנא אור לשמנים ואחד מיום שמנים ואחד כרית' א ו. ואימתי משיאין (משואות) לאור4 עיבורו ר"ה כב.. — ו) °אור פשוט, בקבלה, כנוי להאין סוף: דע שהרצון בכלל קראוהו הארה ואין סוף קראוהו אור פשוט רמח"ל, חוקר ומקובל 10. - °אור אין סוף, מה שמלא את המציאות קודם שהתחילה האצילות: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלול אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא ולא היה לא בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשואה א' והוא הנק' אור א"ס מהרח"ו, ע"ח, היכ' א"ק א ג. — °אור קדמון: כתר עליון וכו' אור קדמון אור צח ואור מצוחצח עסיס רמונ' יא ז, בשם תקוני זהר. ומאור קדמון נמשכת ממנו המחשבה הטהורה כהמשך מחשבת הלב וכו' ומן האור המצוחצח והצח השני מעיינות נמשכות מהן המדע והשכל שם. הגאונים בספריהם הקדימו אור מצוחצח לאור צח וכו' כי יתואר אור קדמון לפשיטות הדעת המושרש בכתר מנקודת עצמו והמצוחצח לשורש הבינה שבו והצח שורש חוכמה שבו שם יא א. — ז) ענן מטר5, Wolke, Regen; nuage, pluie; cloud, rain: אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו הן פרש עליו אוֹרוֹ6 ושרשי הים כסה איוב לו כט-ל. אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אוֹרוֹ7 שם לז יא. כחם צח עלי אוֹר8  ישע' יח ד. — ואמר המשורר: וביום עצור שחק מטר, בידו אור רמב"ע, תרשיש א, לאמר, אז ידו נותנת גשם.

* אֲבוּקָה, חבילת עצים, פתילות או סמרטוטים דולקים יחד למען האיר אור גדול. — אוּר, אוֹר, הֵאִיר וכו'. — אוֹרָה. — §אוֹרִית, מתכת מוציאה אור מעצמה. — *אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, אור השחר. — אֹפֶל, חֹשֶׁךְ וכו'. ההפך מאור, חשך. — אֵשׁ, המחמם ומאיר לנו. — אַשְּׁמָן. בָּהִיר, מאיר ומזהיר. — *בִּהֵק, את האור, עשה שיאיר בזהר גדול. —*מַבְהִיק, אור מבהיק, מזהיר. — בָּזַק, קלוח פתאום של אור חזק. —§בִּצְבֵּץ האור, נתז לאחור משטח מלטש, והשם §בִּצְבּוּץ. — בָּרָק, אור היוצא מבין העננים.  — °גֵּהַ,  °גִּיהַ, כמו נגה. — גָּוָּן, גוני האור. — *גַּחֶלֶת הַלָּיְלָה, זבוב קטן, תולעת קטנה מאירה בלילה. — *גֶּלֶּה, אור צח, למשל בלילה.  הֵילָל, כוכב השחר. — °הֵל, °הִלִּים, זהר. — ההל, יָהֵל, יתן אור. — °הִלָה, עטרת אור סביב הלבנה.  זֹהַר, אור צח מאוד: זהר הרקיע. — מַזְהִיר,יש לו זהר. — §זָהְרִית, גוף מאיר בחשך. — זִיו, זהר. —*זִיק, *זִיקוּק, ניצוץ. — זַךְ, זָכִיךְ. — זָרַח, יצא ונגלה האור: זריחת השמש. —מִזְרָח, צד שמשם יזרח השמש.  — *חָזַר, °אור חוזר, מבצבץ. — °חֲזְרַת האור משטח מלטש. — °חַשְמַל, אור החשמל, במקומו. יום, עת אור השמש. — יפע, הוֹפִיעַ, עשה שיזהיר, נגלה בזהר גדול. — יִפְעָה, זהר גדול. — יָרֵחַ, לְבָנָה, המאור המאיר לנו את הלילה כמו השמש ביום. — כֵּהֶה, אור כהה, קל, שאינו מזהיר הרבה. — כּוֹכָב, כל אחד מהמאורות הנוצצים בלילה ברקיע השמים. *כָּסַף, הכסיפו פני רקיע, הוארו באור כהה באופק השמים בתחלת עלות השחר.  מָאוֹר, דבר המאיר: השמש, הכוכבים הם מְאוֹרוֹת מְנוֹרָה, כלי ישימו בו נר להאיר.  °מְנוֹרַת הַיָּם, מגדל גבוה על חוף ים ואור בראשו להאיר להאניות בים.  °מַרְאוֹת הָאוֹר, כמו תחזית.  °מֶרְכַּז הָאוֹר, הנקודה שבה תתקבצנה כל קרני האור. —      *מַשֹּוּאָה, אבוקה דלוקה בראש בד ארוך, לעשות בו סמּן לאיש מרחוק.   *נַבְרֶשֶׁת, *פָּמוֹט, וכו'  נר נֹגַּהּ, אוֹר צח מבהיק: נגה הככבים, נגה אש להבה.   הֶגִּיהּ, יגיה, יתן נגה.  *נְהוֹר, אוֹר.  נָהַר, נהרו פניו, האירו.  נְהָרָה, אור.  נְטִיַֹת הָאוֹרנְלִיזַת הָאוֹר *נִיצוֹץ, נָצַץ, נתן אור כמו ניצוצות.  נֵר, דבר דולק להאיר.  נֶשֶׁף, אור כהה אחרי שקיעת החמה וקדם זריחתה.   *נִתַּז האור, חזר משטח מלֻטש.  *סֶבֶק, נר של חלב.  °סַפִּירִי, °סַפִּירִיּוֹת, סגולת גוף סַפִּירִי.  עֲשָׁשִׁית, כעין תבה של זכוכית, ישימו בה נר להגן מפני הרוח.  פּוּץ, °הפיץ אור.  *פַּנָּס, עששית.   צֵל, אפלה בסבת גוף עכור העומד מצד האור.  §צִיּוּר-אוֹר, צורה עשויה בפעולת האור.  §צַיַּר אוֹר, עושה צורות בפעולת האור.  *קְרִיץ,  *קְרִיצָה, לפני עלות השחר.  קֶרֶן אוֹרָה, אור היוצא מגוף מאיר כעין חוט.  קֶשֶׁת, מראה אור מגונים שונים בצורת קשת בשמים. - רָאָה, בעיניו.  *שַׁבְרִיר, אור השמש הנכנס דרך נקב קטן,  שבריר שַׁחַר, אור בקר קדם צאת השמש.  עָלָה הַשַּׁחַר שֶׁמֶשׁ.  §תְּאוּרָה, אורות שידליקו לאות שמחה, כבוד.  §תַּחֲזִית השׁמשׁ, צורת אור השמש בעברו דרך זכוכית בעלת זויות.  §תֹּכֶן הָאוֹר, כלי למדד בו חזק האור.  *תִּמּוּר של החמה, של הלבנה,  זה *תַּעֲלוּמָה, החלון בשמים שמשם האורה יוצאת.


1 ואמרו בגמר' שם על זה: מאי אור עמוד השחר. — 2 בערבית אוֹאַר ناَر חם האש, נאר اوَر אש,  אוּר. — 3 בארמ' אורתא, וכן בסורית נגה אור, וגם בין הערבים, תחלת הלילה. והוא אולי בלשון סגי נהֹר, וזה מטבע בפרט עמי המזרח לכנות דבר בהפכו, וכן בית החיים לבית הקברות. וכן הערב' במרוקו מכנים את העופרת ח'פיף, ר"ל קל A.Fischer, MSOS,I204 והביא בשם Dr. E. Mittwoch שהעיר אותו גם על השם אורתא להערב). — 4 גמ' פסח': אלמא אור אורתא. — 5 אין משמעה דומה לזו לשרש אור בשאר לשונות האחיות, בהערות שלקמן. — 6 ת"י: הא פרס עלוי מטרא. ריב"ג: עננו. — 7 בתלמוד: ואין אור אלא מטר שנאמר יפיץ ענן אורו תעני' ז:. וכן רסע"ג, וחלק עליו דונש. וכן ריב"ג, רש"י, רמב"ע, רמב"ן, רד"ק, ר"ש בן מלך ור"י ערמאה. אך החדשים כלם פרשו אור גם פה כמשמעה הכללית של אור. — 8 כך רסע"ג: בעד מטר. וכן ריב"ג ורד"ק. ת"י: שמש, ורש"י: עשב.