לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָז

1, מלה, - תורֶה:  א) הזמן הנזכר קודם בדבור אם לעבר או לעתיד,  damals; alors; then  לעבר: ולשת גם הוא יֻלד בן ויקרא את שמו אנוש אָז הוחל לקרוא בשם יי'  בראש' ד כו.  שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת אָז נבהלו אלופי אדם שמות יה יד-יה.  ולא יסף עוד מלאך יי' להראה אל מנוח ואל אשתו אָז  ידע מנוח כי מלאך יי' הוא שופט' יג כא.  ויעזר לו (לדוד) אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימתהו אָז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל ש"ב כא יז.  ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יי' את בית יי' אָז אמר שלמה יי' אמר לשכן בערפל מ"א ח יא-יב.  ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד וכו' אָז העלה שלמה עלות ליי' על מזבח יי' דהי"ב ח יא-יב.  ותכן כל מלאכת שלמה וכו' אָז הלך שלמה לעציון גבר שם יו-יז.  אָז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי תהל' מ ח.  אָז דברת בחזון לחסידיך שם פט כ. - ועם פעל עתיד ביחס לזמן העבר כשרוצה לספר זמן התחלת המעשה ותמידתו:  אָז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי' ויאמרו לאמר שמות יה א.  אָז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה דבר' ד מא.  אָז יבנה יהושע מזבח ליי' אלהי ישראל בהר עיבל וכו' ויכתב שם על האבנים יהוש' ח ל-לב.  אָז ידבר יהושע ליי' ביום תת יי' את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שם י יב.  - ולעתיד: ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אָז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אָז תשבת הארץ ויקר' כו לג-לד.  ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו יעלז שדי וכל אשר בו אָז ירננו כל עצי יער לפני יי' כי בא כי בא לשפט הארץ תהל' צו יא-יג.  לכן חכו לי נאם יי' ליום קומי לעד וכו' כי אָז אהפך אל עמים שפה ברורה צפנ' ג ח-ט.  אָז יזעקו אל יי' ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא מיכה ג ד. - ב) לתנאי, במשמ' באופן זה, in diesem Falle; dans cette condition; in this case : וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו אָז יאכל בו שמות יב מד.  וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליי' המול לו כל זכר וְאָז יקרב לעשתו שם מח.  אם תבקשנה (את החכמה, הבינה) ככסף וכמטמנים תחפשנה אָז תבין יראת יי' משלי ב ד-ה.  - ובתחלת המאמר לתנאי הבא אחריו: אָז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי בראש' כד מא.  - ואחר אִם: אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי אָז בשחת תטבלני איוב ט ל-לא. - ובצרוף עם המלה כִּי: אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה כִּי-אָז תשא פניך ממום איוב יא יד-יה. - ואחרי לוּ, לוּא, לוּלֵא, לוּלֵי: כי ידעתי היום כי לֻא (לוּא קרי) אבשלום חי וכלנו היום מתים כִּי-אָז ישר בעיניך ש"ב יט ז.  ויאמר יואב חי האלהים כי לוּלֵא דברת כִּי אָז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו שם ב כז. - ג) על כן, לכן,  darum; pour cela; therefore: אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אָז טוב לו דן דין עני ואביון אָז טוב ירמ' כו טו-טז.  ד) אם כן איפוא,  da es so ist; puisque c'est; since it is: ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אָז יתר קהל' ב יה. - ה) °כשבא אחריו מקור בצרוף ב... משמעתה כמו בעת ש...,   als; quand; when : אָז בהלוך ירמיהו על קברי האבות קינה לת"ב.  אָז בהלוך החמור עם הארי אדונהו, וכו' פגש בו חמור אחר ויברכהו יל"ג משלי יהודה ד ו. - ועם מ, מֵאָז: לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מֵאָז דברך אל עבדך שמות ד י.  זה ארבעים וחמש שנה מֵאָז דבר יי' את הדבר הזה יהוש' יד י. - ועם עבר: ויהי מֵאָז הפקיד אתו בביתו בראש' לט ה. מֵאָז שכבת לא יעלה הכרת עלינו ישע' יד ח. וּמֵאָז באתי אל פרעה לדבר בשמך שמות ה כג. לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מֵאָז היתה לגוי שם ט כד.  - ובהחלט: ואני מֵאָז ועתה אני עבדך ש"ב יה לד.  זה הדבר אשר דבר יי' אל מואב מֵאָז ישע' יו יג. הלא מֵאָז השמעתיך שם מד ח.  מי השמיע זאת מקדם מֵאָז הגידהּ שם מה כא.  הראשנות מֵאָז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם שם מח ג.  ואגיד לך מֵאָז בטרם תבוא השמעתיך שם ה.  עתה נבראו ולא מֵאָז שם ז.  נכון כסאך מֵאָז מעולם אתה תהל' צג ב.  יי' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מֵאָז משלי ח כב. - ועם שם: ותבוא ותעמוד מֵאָז2 הבקר רות ב ז.


1 בערב' אִד' از בכל המשמעות של אָז בעברית. ולפי דעת רוב חוקרי הלשון עקר המלה הקדומה היא אֲזַי, ונתקצרה לאז, וכן בערב' נתקצרה אִד' מן אִד'א  ازّا. 

2 יש מגיהים מאור הבֹקר