לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַזְלָה

° אזלא, — בדקדוק, שֵׁם אחת הנגינות המשרתות, Name eines conjonctiven Accents; nom d'un accent servile; name of a conjunct. accent: ואלו שבעה טעמים משרתים, לאחיהם החרותים, וכו' ראשון אזלה, לעולם עולה דקדוקי הטעמ' יז. דרך אזלה, העולה היא למעלה, אם יש לפניה שופר וגעיה שם כא. סבו אל טרחה ואזלה ואל דרגה ומארכה קטע מכ"י לאחד מתלמידי חוי הבלכי, JQR XIII, 358 . ולאלה הי"ב טעמים שמנה משרתים ואלה שמותם בלשון אנשי טבריא שופר ותלישא וכו' ואזלא ומארכה ר"י חיוג, ספר הנקוד. אלה המשרתים מונח מכרבל וכו' אזלא דרגא מעיילא ר"מ הנקדן, ש' הנקוד'. — והיהודים באיטליה ואשכנז קוראים אזלא לאחת מהנגינות המפסיקות:  אזלא נקרא כן כי הוא הולך ומתקיים במקום גבוה וצורתו תעיד עליו כי הוא קו יוצא למעלה מן התיבה מצד שמאל לצד ימין כאלו הולך ושב לאחור לעמוד בו ונגינתו תורה זה כי היא נמשכת לנגינת הקדמא קלונימוס בר,ד, בס' מקנה אברהם. תמונת הקדמא הוא מקל אחד למעלה באמצע התיבה נוטה מימין לשמאל ויש קורין לו אזלא והוא הנכון כי הוא לשון הליכה כי הטעם הזה הולך לשרת ואנחנו האשכנזים קורין אזלא המלך שקורין לו האחרים גרש או טרס ר"א בחור, טוב טעם ה.