לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֹחַ

1, אוֹחַ, ש"ז, מ"ר אֹחִים, – בעל חי טורף שוכן יערים וחרבות, ממין הנמיה2, Marder; martre; marten: ורבצו שם (בבבל החרבה) ציים ומלאו בתיהם אֹחִים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם (ישע' יג כא). – ועי' נמיה


1 בערבית אין אח לשם זה. בהכתבות האשוריות מצאו החוקרים שם אחו ואוחו למין חיה, אך לא עלה בידי החכמים לגדר מהותה. 

2 תרגם רסע"ג גמוס, וכן ר"י בן גנאח: פרשו בו נמיות. רד"ק: היא חיה הנקראת בלשון רבותינו ז"ל נמיה שמה בלשון לעז מארטורו, וי"א שהיא חיה שלועזין לה פירון. ע"כ. גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמ' Eule וגם Uhu על שם קולו. ופרופ' Cheyne תרגם jackal.