לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָחוּז

1, אָחֻז, — א) ש"ז, מ"ר אֲחוּזִים, דבר לקוח מתוך הרבה:  והרמת מכם ליי' מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא וכו' וממחצת בני ישראל תקח אחד אָחֻז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים (במד' לא כח-ל).  ויקח משה ממחצת בני ישראל את הָאָחֻז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים (שם מז).  ויכתבם (את בני אלעזר ובני איתמר) שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וכו' אחד אָחז לאלעזר (דהי"א כד ו). — והשתמשו בה הסופרים בזמננו במשמ' כך וכך למאה:  חמשה אֲחוּזִים למאה.  — ב) עי' אחז.


1 מן שרש אחז, עי' אחז.