לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָחוּר

°1, ת"ז, לנק' אֲחוּרָה, מ"ר אֲחוּרִים אֲחוּרוֹת -- מי שמתעכב, שאינו ממהר לבוא, späteintretend; attardé, tardif; belated: ויצא אב ברעה הקדומה, ובא אלול בטובה לא אֲחוּרָה (ר"ש הנגיד, אלוה עוז).


1 מן אחר.