לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

אַחְלָמָה

1, ש"ז מ"ר אַחְלָמוֹת, אבן טובה יקרה כשתחמם באש יהיה עינה אתרוגי, Amethyst: ומלאת בו (בחשן המשפט) מלאת אבן ארבעה טורים וכו' והטור השלישי לשם שבו וְאַחְלָמָה (שמו' כח יז-יט).   -- ולאבן זו השתמשו בהשם אחלמה סופרי זמננו.


1 ה' נוספת ולכן מלעיל כמו לילה. חלילה (יהב"י הנקדן). והיא מלה עברית, ומתרגמה בתרגום השבעים ככתוב בפנים. ואונקלוס תרגם עין עיגלא, רסע"ג פירוזג, עלי בן סלימאן אלגַ'זע (onix). ור"י בן גנאח אמר: פרשו בו בלשון ערבי בהרמן (כצ"ל, ובטעות נדפס ברהמן) והוא מין ממיני המוריקא נקרא כן מפני שצבע האבן כצבע ההוא. עכ"ל. ואולי מקור השם אחלמה בהשם חלמון ביצה, עין חלמון. והראב"ע העיד בשם חכם ספרדי וז"ל: בערבית אלחלמה והיא אבן כל מי שהיא באצבעו לעולם יראה חלומות. ע"כ. ולא מצאתי שם אלחלמה לאבן בערבי'. ולפי דעת בעל שלטי הגבורים היא האבן שקוראין בלעז אוניקס, וכתב וז"ל: ואמרו החכמים שלהם כי מי שישא האבן הזאת עליו הוא מביאו לידי דאגה ופחד ורעדה וירבה החלומות המבהילים והמריבות והמלחמות. ורבנו בחיי פרש שאחלמה היא קרישטאל בלעז ואמר וז"ל: וסגולת האבן הזאת שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולכך נקראת אחלמה מלשון חוזק. והיוונים יחסו לאבן הרשומה בפנים סגולה נגד השכרות ועל שם זה קראו לו אמיטוסטוס ἀμήθυστος. והערבים יקראו לאבן זו ג'משת.