לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֵבוּס

1, ש"ז, מ"ר אֲבוּסִים, בכנ' אֲבוּסֶךָ, סמי' אֵבוּס — כלי יתנו בו מספוא ומים לבהמה, Krippe; crèche; manger: ידע שור קנהו וחמור אֵבוּס בעליו (ישע' א ג).  באין אלפים אֵבוּס בר2 (משלי יד ד).  היאבה רים עבדך אם ילין על אֲבוּסֶךָ (איוב לט ט). — ובתו"מ: עריבה גדולה שנפחתה וכו' עשאה אבוס לבהמה אף על פי שקבעה בכותל טמאה (כלים כ ד). קירות האבוס וקירות המחיצה (נגע' יב ד). השואל את הפרה ובא והעמידה על איבוס בעליה (תוספתא ב"מ ח ז).במקור המודפס כתוב בטעות כ ולא ז נוטל הוא (קיסם) מן האבוס שלפני בהמה (שם יו"ט ג יח). ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו וכו' באיבוס העומד בר"ה גבוה עשרה ורוחב ארבע (ערוב' כא.). סוסי אש וכו' העומדים על אבוסי אש ומלאים גחלי רתמים ואוכלים גחלים מתוך אבוסיהם וכו' ונהרי אש בצד אבוסיהם (היכל' רב' טז, ביהמ"ד ילינק ג). — וכמו"כ גומה בקרקע בצורת אבוס לתת בה אוכל לבהמה: אמר רב חסדא מחלוקת (בין החכמים שבמשנה אם מותר לגרוף מלפני הבהמה היא) באיבוס של קרקע אבל באיבוס של כלי דברי הכל מותר (שבת קמ:). — וגם המקום בהרפת שהבהמה עומדת שם: היתה (הבהמה) עומדת באבוס (ירוש' שבוע' ז לז ד). רב יהודה התיר ליטול ציפורנים של חמור (בחו"ה) וכו' ולבנות איבוס (הלכ' פסוק', מועד). — וערבה שהפועלים אוכלים ממנה יחד: לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים (נדר' ד ד). במאכילו (את הפועל) מן האבוס (ירוש' דמאי ב כג:).כנראה צ"ל פרק ג'


1 משק' אֵטוּן, אֵסוּר, וחסר: אֵמֻן, ועין חלומה: אֵזוֹר, אֵפוֹד. ואמרו המדקדקים החדשים כי עקרו הוא פְעול, ונתארך חטף סגול של האלף, אעפ"י שבשמות אחרים, אֱליל, אֱנוֹש, אֱשוֹן, לא נתארך. — בלשונות האחיות אין חבר למלה זו, זולתי באשורית אַבֻסֻ (מוס ארנו', מל"א). ועי' אבס. — 2 התרגום ורוב המפרשים הקדמונים פרשו האבוס הוא ריק, ויש משערים שצ"ל אפס במקום אבוס.