לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אִיּוּם

°1, ש"ז, מ"ר אִיּוּמִים, — שה"פ מן אִיֵּם, הפלת אימה על איש:  ומאיימין עליהם (על העדים) איום גדול (רמב"ם קדוה"ח).  וענין האיום הזה כלו בלשון שהן (העדים) מכירין (שם, הל' שבועות יא יז).  דברי הדיינים והאיום שמאיימין עליו (ש"ע ח"מ לה יא).  אמר לו ( היהודי למרע"ה) דרך גדוף ואיום מי שמך לאיש שר ושופט וכו' (מלמד התלמי' יעקב אנטולי וארא מט ד).  וכבר ידעת איום הנביאים בזה באמרו ודמו מידך אדרוש (ר"א הקראי ע"ח קיב).  — ומ"ר במש' מורא ופחד:  משגיח מחרך הללו באִיּוּמִים (פיוט אאמין, ב סוכות).


1 מן אים, עי'  אים.