לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֵין-סוֹף

°, – בלשון המקֻבלים כנוי להאלהים, Kab. Unendlicher, Gott; cab. l'infini, Dieu; the Infinite, God :  ובגין דא קרא לגרמיה אין סוף דלית ליה דמות וצורה (רעיא מהימנא  – ובשביל זה קרא לעצמו אין סוף שאין לו דמות וצורה).  האין סוף הוא הסבה הראשנה בלתי מסובב מזולתו (שער השמים, ר"א אירירו ג ט).  ומשם אדיר יתאצלו כל מיני שפע האצילות מן המקור הנקרא אין סוף (שערי אורה, ר"י גיקאטיליה ד:).  דע כי כל הנראה והנתפש בהרהור הלב מוגבל, וכל מוגבל וכו' א"כ מה שאינו מוגבל קרוי אין סוף (עזריאל מפאנו, עשר ספירות). והנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנק' א"ס (אין סוף) ושמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר וכו' ואין בו ראש וסוף (ר"ח ויטאל, ע"ח היכל אדם קדמון ענף ב).  מה שאנו קוראים אין סוף (א"ס) אינו אלא שמו שקדם לעולם (עמק המלך, אדם קדמאה ט).  אור אין סוף הידוע מציאותו ולא מהותו המציא שרש הדין (משנת חסידים, מסכת צמצום פ"א).