לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֵיפוֹפֵי

*1, אֵיפופֵי יִשְׂרָאֵל! --מלת קריאה של שבועה, נדר וקנס בשביל קפדה וכעס וכדומה, שהיה נהוג בדבור ההמוני בקרב היהודים לפנים. 


1 בארמ': חד בר נש אתא מישרי נדרא קומי ר' יוסי מתעטף ויתיב לי' א"ל מה אשתבעת אמ"ל איפופי ישר' לא עללה לביתי, א"ל איפופי ישר' ולא עללה לבייתך (ירוש' נדר' יב מב ג. -- איש אחד בא לפני רבי יוסי כשהיה מתעטף ויושב לבקש להתיר לו נדרו אמר לו (ר' יוסי) מה נשבעת? אמר לו (האיש) אפופי ישראל לא אכָנס אל ביתי. אמר לו (ר' יוסי) אפופי ישראל ולא תכָנס לביתך). והנה לא הקריאה הנכונה והנקוד ולא מקור המלה ולא פרושה המדיק אינם ידועים. לֵוי נקד אִיפּוֹפי וגם אופּופּי. קוהוט אִיפּוּפֵּי אוּפּוּפּי. יסטרוב אֱיפוֹפִי.  קרויס מעתיק ipophi. ובדבר מקורה, הנה בנימין מוספיה ערך פופי אמר כי כך כותבים היונים את שם יהוה מפני שהאותיות האלה דומות להאותיות Π Ι Π Ι, ומזה נתפשט אח"כ מלה זו גם בקרב היהודים. לוי מביא דעת מוספיא ואינו מוסיף עליה כלום. קוהוט מפקפק בין השערתו הוא כי זו מלה יונית אֹפופוי Ωποποι שפרושה אהה אלהים, ובין השערת מוספיא. לפי דעת יסטרוב אפופי כמו אֱלוהֵי, והיא קריאה של חול במקום הקריאה האמיתית של השם הקדוש. אך קרויס דחה השערה זו, מפני הכתיב איפי ביוד אחרי האלף, והציע השערה אחרת, שזה שם אלהות מצרית אֵפופיס. והנה אעפ"י שטענת קרויס אינה בלי יסוד, מ"מ השערת יסטרוב היא היתר מתקבלת על הדעת, והסכים לזה גם דר' בַּכֶר בהקבץ REJ 35, 116, וגם פירסט שם 66, 38, והעיר שהוא כמו נזיח במקום נזיר, ואמר דר' בכר שם כי יש דוגמאות לזה בהקריאות ההמוניות בלשונות האחרות, בצרפתית morblen במקום sapristi ,mordieu במקום sacristi וכיוצא בזה, ובגרמ' -- Potz במקום Gotz, וכדומה. והנה, יהי המקור מה שיהיה, עכ"פ נראה שזו היתה מלת קריאה נהוגה אצל היהודים בזמן ההוא לשבועה, לקיום דבר, להתרגשות וכדומה.