°, ת"ז, לנק' אישִׁית, מ"ר אִישִׁיִּים, -יּוֹת, – של האיש היחיד, הנוגע להאיש היחיד, individuell; individuel; individual: אם שיהיה השם בלתי יודע דבר מאלו העניינים האישיים ר"ל הפרטיים ובלתי משיג אותם מו"נ ג טז. כי מבואר הוא הנגוד בין המציאות הפרטי והאישי ובין המציאות המשותף לאחד או לרבים זולתו ר"י אבוהב, שער השמים ר"א אירירו, א א. והכדורים היסודיים והשמימיים הסוגיים והמינים אישיים ויתר הגשמים שם. והדברים אמנם הם מה שהם בצורותיהם האישיות אמונה רמה א ב. אחרי מות הגוף האישי אור עמים יב. הצורות האנושיות האישיות (שם). פעולתו אינה דבר אחר אלא הפשטת הצורות האישיות הרוחניות דרך אמונה ביבאנו בא, לה:. בעל הכחות כלם הסכים בשניהם לעשות את האדם שיתחברו בו שני הענינים הקיום הכללי והקיום האישיי הכללי מצד החמר והאישי מצד הנפש ר"י אלבו, העקר' א יא.