לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אִישׁוּת

* 1, ש"נ, - א) מעמד של איש ואשה נשואים זל"ז, Ehestand; ;  matrimonalité; matrimony: אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר (ספרי נשא, ז). מוכר הוא אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות (ירוש' קידוש' א נט ג). פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה (יבמ' עו.). אישות דרך חתנות (ע"ז לו:). -

ב) * כמו אישיוּת:  כדור הגלגל הקיצון בכל מה שבו הוא איש אחד בלא ספק כראובן ושמעון באישות והשתנות עצמיו (מו"נ א עב).


1 כך בשין לא דגושה, לוי וקוה' ויסטרוב, ודעתם כי נגזר מן איש. ואעפי"כ לבי נקפני, שמא צריך לקרוא אִשּׁוּת, בשין דגוש' מן אִשָּׁה, והיוד לסימן הניקוד, ומקום ערך זה אחרי ערך אשה.  וכן בוקשד'.