לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַכְזָב

1, ש"ז, מ"ר -זָבִים, — נחל, שמימיו פוסקים בימי הקיץ, הפך מן אֵיתָן, Bach versiegend im Sommer ; torrent tarissant en été ; brook dry in summer : היו תהיה לי כמו אַכְזָב מים לא נאמנו (ירמ' יה יח). בתי אכזיב לְאַכְזָב למלכי ישראל (מיכה א יד).


1 משק' אַכְזָר, אַרְגָּז, אֶזְרַח אֶשְׁנָב, מן כזר כך במקור, וצ"ל כנראה כזב.