לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אִכְפַּת

*1, איכ', – אִכְפַּת לי,לך, לכם, להם, – נוגע בנפשי, בנפשך וכו', מענין אותי, מדאיג אותי, אני חושש ל, sich um etw. bekümmern, Jem. an einer Sache gelegen sein; intéresser qqn., se soucier de; concern, to trouble oneself about: מה איכפת להן לעכברין והלא אוכלין בין מהרבה ובין מקימעא (ב"מ ג ז). המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו (לבעל השדה) מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכורך (שם ט ד). אמר להן רבי יהושע אם חברים מתלחמים אתם מה איכפת לכם (ירוש' מו"ק ג פא ד). (ר' חנינא שאל את בתו למה היא עצובה אמרה לו) כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת אמר לה בתי מאי איכפת לך מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק (תענ' כה.). הוציאה (בת מואב) יראתה מתוך חיקה אמרה לו (ליהודי) עבוד לזה אמר לה הלא יהודי אני אמרה לו ומה איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור (סנה' קו.). רב אמר לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהן הבריות (מד"ר בראש' מד). ראובן בשמחה שמעון מה איכפת ליה כך שרה נפקדה אחרים מה איכפת להם (שם נג). הנה עם יצא ממצרים אמר לו (בלעם לבלק) אתה מה איכפת לך א"ל הנה כסה את עין הארץ (שם במדב' כ). למלך שמשיא בתו חוץ למדינה אמרו לו בני המדינה אדונינו המלך שבחך הוא ובדין הוא שתהא בתך אצלך במדינה אמר להם וכי מה איכפת לכם אמרו לו שמא למחר אתה הולך אליה (מד"ר שה"ש, פסוק כרם היה). כל הימים שאדם חבר לא אכפת לו בצבור ואינו נענש נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקוק לא אכפת לי בצבור אלא כל טורח הצבור עליו (שם, שמות כז). משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו א"ל חביריו מה אתה יושב ועושה א"ל מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו  את הספינה (שם, ןיקרא ד). כל השבטים לא איכפת להם בכלי בית המשכן אבל שבטו של לוי טוענין בכל המשכן (שם, במד' ה). א"ל הקב"ה (לאבימלך) מה איכפת לך מפיוס יודע הוא (אברהם) למה שנביא הוא (תנח' בוב' וירא כה). אמר יהודה זו היא זונה מה איכפת לי בה (שם, וישב יז). מאי איכפת לי שאמות ותלקח רוחי (מדר' תמורה, ביהמ"ד ילינק א). ועוד דלאחר ד' שעות אף הצל חם ולא איכפת לה לחיה בצל ור"ל אין לה צורך עוד בו אינה רוצה בו (רש"י עירו' מג:). – ובנקוד אִיכַפַת: מה אִיכַפַת2 לו שבא לעדותו (אגרת חשן משפט, דון וידאל שלמה, בספ' תפאר' שיב' לצונץ). – ובלי ל: לא אכְפַּת, (שגור בפי העם בא"י), ר"ל אין דבר, אינו כדי לשים לב לזה.


1 כך הקריאה המקבלת של ספרדי' אשכנזי' ותימני'. וכן מערכ' המערכ' בוקשד וכשת' וכן במשנ' מנקד' נדפס', לוי, וכו'. ויש פקפוק בשרש מלה זו וצורתה הדקדוקית. הערוך פרשה במשמ' כפייה וקשירה, וא"כ משרש כפה, כפת. וכבר העיר דוד לארא בכתר כהונה לאמר: לא מצאתי לפי' המלה הזאת מוצא. לוי מפקפק בין שרש אכף ובין כפת. פרלֶם (Frankel Mon. YVII 263) גזרה מן אכף בסור' במשמע' דאג לדבר, ויאמרו בסור' אכפת לי על... והוא עבר לנק' נסתרת במשמ' פעל סתמי (נלדי, דקד' לשון סורית  264a). וכ"נ מהצורה אכפה בירוש': מה איכפה ליה (סוטה כ:). וכן החליט דלמן. אך מהדבור מיכפת לא איכפת ליה (גיט' סב:) ברור הוא כי הם הרגישו בו שרש כפת. ועפ"י הדקדוק העברי הצורה אִכפּת קשה, אם לא נחליט כי המדברים עברית ירגישו בו, לו יהי בטעות, תה"פ כמו אֶפְשָׁר.

2 אולי עפ"י הנקוד של התרגום שנזכר למעלה, אך אין לו לנקוד זה מקום בעבר'.