לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲבַטִּחַ

1, אֲבַטִּיחַ, ש"ז, מ"ר אֲבַטִּחִים, אֲבַטִּיחִים, — פרי אדמה מלא משקה, ממין הקשואים והדלועים, wassermelone; melon, pastèque; water Melon: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת הָאֲבַטִּחִים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים (במד' יא ה). — ובתו"מ: איזהו גרנן למעשרות וכו' אבטיח משישלק (מעשר' א ה). האומר לחבירו הילך איסר זה וכו' באבטיח שאבור לי סופת ואוכל (שם ב ו). ובירק הקשואים והדלועים והאבטיחים (שם א ד). —  שריק, מי האבטיח, עי' זה. — °אֲבַטִּיחַ הוֹדִי, מין צמח יגדל בהודו ופריו דומה קצת בצורתו לאבטיח, ומלא משקה משיב נפש, melocactus: או יעשה האמבטי כלו מסחיטת הדלעת וכו' או מאבטיח הנדי (קאנון ג ב ג). וישתה העלול החלב החלוב שיעור נכון אם לא יהיה שם קדחת ומי השעורים ומי הדלעת ומי האבטיח ההנדי (שם).


1 מארמית וסורית וערבית נראה שהתנועה האחרונה ארוכה. בארמ' אֲבַטִּיחָא, מ"ר -חַיָּא, בסור' בטיחא, בערב בִטִּיח' (بِطِّيخ) ובפי ההמון גם בַטִּיח' (بَطِّيخ). ויש סֹברים כי זה שם שאול מלשון מצרית, ולפי דעת פרנקל (Aram. Frembw.) השם בטִיח' בערב' שאול מארמית, וקצת סימן לדבר שהוא שאול הוא שנהוג בערב' גם השם המסורס טִבִּיח', כאלו נגזר מן שרש טבח' ממשמעת בשל. — ואין חבר למשקל זה זולתי אֲבַעְבּע. ואם האלף אינה סי' המשקל אלא נוספה או מהשרש, יש קצת דמיון למשקל זה בהשמות חֲנָמָל, חֲבָצֶלֶת.