לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֲבִיבִי

°, שת"ז, לנק' אֲבִיבִית, --א) מה שהוא מזמן האביב: ושיהיה זמנו (של האביב) זמן מה שבין השווי האביביי או לפניו או לאחריו מעט עד הגיע השמש לחצי שור (קאנון א ב ב ג). דע כי אלו הפרקים (של השנה) וכו' אצל חכמי הכוכבים הם זמני העתקת השמש ברובע רובע מגלגל המזלות מתחילים מהנקודה האביבית (שם). --ב) שיש בו מטבע האביב, לא חם ביתר ולא קר, כמו האביב: ואם יהיה הקיץ אביבי תהיינה הקדחות רפות בענינם (שם א ב ב ו). יש מן הארצות שהן שוות אביביות ומהן חמות קייציות ומהן קרות סתויות ומהן יבשות חרפיות (שם ג ב ד).