לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אַלָּם

°1, ש"ז, מ"ר אַלָּמִים -- תקיף בדעתו ושאינו ירא מפני איש, שאי אפשר להכריחו לעשות דבר שאינו רוצה, mächtig; puissant; powerful: אם הגוי אלם שיאמר זו הבהמה מכרת לי וישראל אינו יכול לדחותו לבהמה אחרת (ערוך, ערך רש). לגדור פרצות הדת ולחזק הבדק או לקנוס אלם (רמב"ם סנהד' כד ו). היתה יד העכום תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל (שם כו ז). סתם גוי אינו אלם ויכול לכופו לדין (רמב"ן תש' עט). הוציא (האפטרופוס) הוצאות ושוחדות כדי שלא יבוא הממון ליד קרוב אלם שהיה משתדל בעש"ג (ר"י בן לב, ח"ב כז). רשאין בי"ד בכל עיר ועיר לרדות וליססר בכל מיני רדויין ונדויין המסרב על תקנתו ואם הוא אלם ופריץ חובטין אותו ע"י גוי (הרא"ש תש', כלל ז סי' לב). ואם הבעל דין אלם ובא מי שיש לו תביעה עליו לב"ד ואמר פלוני בעל דיני אלם וכו' כופין את האלם (טור הל' עדות כח). --ומ"ר אַלָמִים: לוקח ראשון שהניח נכסים ונמכרו לאלמים ואין בע"ח יכול לגבות מהם (רמב"ן תש' עט). בדורות שרבו המתפרצים והגזלנים והאלמים (תש' שבות יעקב, תש' קסז). בזמן הזה שיד הגויים תקיפה ואין יכולת בידינו לכוף כל המעיזים והסרבנים והאלמים (לבוש, הלכ' דיני' כו ב). וכעבד תמסרני ביד אַלָּמִים (תוכח' מוסר, עזרא הבבלי סח). 


1 משק' גַנָּב גַנָּבִים, משרש אלם שלמעלה. בארמ' אַלְּמָא: אינשי אלמא (חול' לט:).