לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֹמֶד

*1, ש"ז, ומ"ר אֹמדוֹת2 – הערכה, השערה עפ"י מה שהדעת נתנת שכך וכך הוא הדבר, Mutmassung, Abschätzung; supposition, estimation; guess, conjecture: ומאיימין עליהם (על העדים) שמא תאמרו מאומד ומשמועה (סנה' ד ה).  אמדוהו (את החייב מלקות) אומד אחד לוקה ופטור (מכות ג יא).  כיצד מאומד שלא יאמרו ראינוהו שרץ אחר חבירו וסייף בידו נכנס מפניו לחנות ונכנס אחריו לחנות ונכנסנו אחריו ומצאנוהו הרוג והסייף ביד הרוצח ומנטף דם (תוספתא סנה' ח ג).  על כל אומד ואומד שאמדוהו ב"ד (ספרי כי תצא רפו).  כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשה ניטלת באומד (מנח' נד:).  ואם לאחר כן הכביד (החלי) ומת הלך אחר אומד האמצעי וכו' וחכ"א אין אומד אחר אומד (סנה' עח:).  אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת (ע"ז כח.).  דבר שאין לו קצבה כגון טלית וחלוק וירק הנמכרין באומד פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום (רש"י כתו' צח:).  המיוחד לכך שאין אדם מוכרו באומד וכו' הרי ביצה הרבה נמכרת באומד בלא מנין (הוא, ביצ' ג:).  ואח"כ חולק כל חלה וחלה לשנים באומד (רמבם הלכ' מעשה הקרב' י ג). לפרנס (את האלמנה) מהם כפי אומד דעתה וכו' שנתן לה הכל לילך אחר אומד דעתינו וכו' ומיהו הכותב נכסיו לאחר שאין בו אומד הדעת שאינו חש כ"כ לכבודו (רשב"ם ב"ב קלא:). בגט שכיב מרע הניתק צריך האומד על פי שני רופאים (רי"ל בן חביב נב).  אומד שכנות שלא נולדה הבת במקומה (רשד"ם אה"ע פ"ז).  ואם באלה הדברים המושגים לאדם נפלה ביניהם (בין הפלסופים) זו המחלוקת וכל דבריהם בו דברי אומד כ"ש בדברים הרוחניים (ש"ט פלקיירא, מורה המורה קיב).  ואותם בני עמנו המאמינים היום בדברים הפלסופים וכו' חושבים באומד דעתם מענה לדבר (אבקת רוכל ויניציה, שנז דף יה:).  וגם אי אפשר לי לדון על פי האומד לרוב ריחוק המדינות (מוהר"י קולון א).  ועם כל חכמתו (של אריסטו) לא נתן טעם מספיק ונכון כי אם דרך אומד וסברא (מנח' קנא' ר"י מפיסא, קד).  ראובן שמכר לשמעון מרתף של יין שהיה לו בכפר כל מדה בכך וכך ועשה לו שטר עליו במעות לפי אומד סכום המדות (תשו' הרא"ש קב ב).  אין מודדין קמח ביו"ט כדי ללוש אלא יקח באומד  הדעת (או"ח תקו א).  השפתים נבראו להרבה ענינים וכו' וגם לצורך השתייה שהם משערות באומד ובצמצום צורך המשקה (מאיר אלדבי, שבילי עולם נא.).  אין בשר ודם יכול לראות (מדת הלב) רק לפי אומד הדעת (חזקוני, יתרו יח כה).  שגובה המכס לפי אומד דעתו ואין בדבר קצבה (הגה' אשרי ורמ"א, הלכ' עד לד יא).  ובמקום שאין יכולין הדברים להתברר בראיות ובעדיות יכול הדיין לפסוק לפי אומד הדעת ולפי ראות עיניו (לבוש, הלכ' דיינ' יב ט).  שמאי העיר שמעריכין המס של בני העיר לפי אומד דעתם וכל ראשי הקהל שמשימים מס לפעמים לפי אומד הדעת על כל א' וא' יהיו נזהרין שלא יחניפו (שם הלכ' עדות לד יד).  המטיל מס על העיר לפי אומד הדעת (חמדת ימים, עי"ת ג קלח:).  – ומ"ר כתה"פ 3: ואל תרבה לעשר אומדות4 (אב' א טז).  שלא יהא אדם דן אומדות (ירוש' תענ' ד סח ג).


1 עי' הערה שלפני זו לשרש אמד.  כך נקדו בוקשד' כשת', וכן במשנ' מנקד' נדפס' אמש"ד שנת ת"ו.  וכן דימוי בלשון דרבנן, וכן ש"י פין.  לוי, קוה', ויסטרוב אוּמָד. 

2 כמו שׂבך שׂבְכוֹת, גורל גורלות.

3 כמו מישרים, פלאים וכדו'. - 4 כך בנוס' ובערו' וכן במדב"מ; ורשב"ץ (מגן אבות א יז) מביא נוסחה במשנה עומדות, וריב"ג מביא שתי הנוסח' אומדות ועומדות (ערך עמד) וכן תנח' ירוש' (לקוט', בכר). במשנ' מנֻק' נדפ' אוֹמָדוֹת. וכן בוקשד'. ס' בֵר (סדור עבוד' ישר') נקד אֳמָדוּת.