לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אֻמְדָּן

°1 (אומדן), ש"ז, ומ"ר אֻמְדָנוֹת  כמו אֹמֶד: הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו וכו' לא עשהו אלא אפוטרופוס והרי הוא בכל הנכסים כאחד מאחיו אומדן דעת הוא שלא נתכוון אלא להיות אחיו נשמעין לו (רמב"ם, הלכ' זכיה ומתנה ו ב). המשלח כלים לביתו סתם והיו בהן כלים הראויים לבנות יטלו אותן בנותיו אומדן דעת הוא שלהן שלח (הוא, שם יד). שהיו שם (בדברי המשלח) רמיזות ודברים שאומדן הדעת בהן שכל אחד שימצא ישחט על חבירו (הוא, הלכ' קרבן פסח ג). דע כי רוב דברי' (של מלאכת הרפואה) בנויים על אומדן הדעת (רש"ט פלקיירא, המבקש).   ומ"ר אומדנות: הולכין בעניין קידושין אחר אומדנות והוכחות המוכיחות שלא כיוונה לשם קידושין (הרמ"א, שו"ע אה"ע מב ב).  אין סומכין על האומדנות להתיר אשת איש (כנה"ג, א"ח קסג).  אעפ"י שאין כאן ראיות רק אומדנות המוכיחות היטב (לבוש חו"מ צט ח).  שאילו האומדנות אינם אלא סעיפים לאמת (פסקי ריקאנטי האחר' לז.). 


1 משק' אַבדָן, שֻלְחָן. בארמ' אומדנא: אומדנא לאו כלום הוא (ב"ק מא.). דבנזקים בתר אומדנא דהשתא אזלינן (ב"ב כז:). תרי אומדני למה לי (סנה' עח:).