לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָמִיר

1, ש"ז, מ"ר אֲמִירִים, -- א) ראש האילן, Wipfel ein. Baumes; cime d'arbre; top of tree  : ונשאר בו עללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אָמִיר (ישע' יז ו). ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש וְהָאָמִיר2 אשר עזבו מפני בני ישראל (שם שם ט). -- ובהרחבה, ענף בכלל3: (הצמר וכו') הנסבכין בין האמירים שאפשר לאדם ללקטן (ר"ח פסח' נב:). מקום שצומחין ומגדלין אמירין ונצרים (הוא, שם עד.). -- ואמר המשורר: אמיר בשם יניפוהו נשמות ויזל מור ונופת על מניפיו (ר"י הלוי, קחה מן ההדס, דיו' מק"נ ב מז). -- ומ"ר: אשר המה מפוזרים בפאות כמו גרגרים בראשי האמירים (בתי הנפש והלחשים, כ"י). -- ובהשאלה: אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים שנים שלשה גרגרים בראשית אמירים מספרי אותם המחברים (מאיר אלדבי, הקדמ' ש"א). -- והסופרים החדשים משתמשים בשם זה גם לראש ההר.


1 מן אמר. - 

2 הקדמ' פרשו גם מלה זו כמו הקודמת. וקצתם אמרו שהכונה פה יער, וגזנ', פירסט, ואחרים אמרו כי אמיר זה פרושו ראש ההר, ועפ"ז נהגו קצת הסופרים האחרנים להשתמש במלה זו במשמעה זו. ואולם יתר מסתבר כי במקום אמיר צריך לקרא פה אמֹרי, וכן מגיהים רוב אחרונים. - 3 וכן דעת דונש, וז"ל: ואני אומר כי אמיר לשאר שריגי האילן וכו' כי הוא (אמיר) שריגים וענפים. ע"כ. (תשו' דונש על רס"ג סי' נ).