לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָמֵן

1, – א) ש"ז, כמו אֹמֵן, אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אָמֵן  והנשבע בארץ ישבע באלהי אָמֵן. (ישע' סה יו). – ב) תה"פ הבא לקים ולאשר דבר ולחזק אותו, להסכמה, לשבועה, במשמעת אני מסכים, כן יהי 2 Amen, so sei es; ainsi soit-il; so be it: וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וכו' וענו כל העם ואמרו אָמֵן ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אָמֵן וכו' ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אָמֵן (דבר' כז יד=כו). ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אָמֵן אָמֵן (במדב' ה כב). והוא (שלמה) ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אָמֵן  כן יאמר ה' אלהי אדני המלך (מ"א א לה=לו). כה אמר ה' אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת וכו' ואען ואמר אָמֵן  ה' (ירמ' יא ג=ה). ויאמר ירמיה הנביא (אל חנניה הנביא אשר נבא כי ישבר עול מלך בבל) אָמֵן  כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך אשר נבאת (שם כח ו). על מה היא (הסוטה) אומרת אמן אמן, אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי וכו' אמן שלא נטמאתי וכו' אמן שלא אטמא (סוט' ב ה). אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים בו (שבועו' לו.). כל העונה אמן אחר שבועה כמוציא שבועה מפיו דמי (שם כט.). מעשה בבתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים ד' מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום אמרה להם כך תפסקו לבנותיכם וענו אחריה אמן (כתוב' סו:). שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בכל כרחו (שבת קיט:). – ובפרט בסוף תהלות ותשבחות לאלהים וכדומה: ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אָמֵן וְאָמֵן (תהל' מא יד). וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אָמֵן וְאָמֵן (שם עב יט). ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אָמֵן (דהי"א יו לו). ועונין אמן  על כל ברכה וברכה (תוספתא תענית א י). – ומ"ר: אל תקרי אמונים אלא אמנים  שעונים אמן (דרש לר"ה, ביה"מ ילינק א). בפרט בעניית האמנים (חמד' ימים, כ"ה ז). – וכמו ש"נ: אמן חטיפה (במהירות גדולה), אמן קטופה (שאינו הובר את השם), אמן יתומה (שלא שמע הברכה): אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה (ברכ' מז.).


1 משק' גָדֵר, זָקֵן. עי' שרש אמן.

2 בעלי התלמוד דרשו בר"ת: מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן (סנהד' קיא.).