לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

אָמַן

1, פ"', עב' אָמַנְתָּ, עתיד אֶאֱמֹן, בינו' אֹמֵן, — עסק בילד והרגילו וחנכו וגדלו, erziehen; élever un enfant; educate: ויהי (מרדכי) אֹמֵן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם (אסת' ב ז). —  ו°החזיק את הילד כמו אומנת: בנפשי יעלות ביופי כלולות בשער כלילות ובפני לבנות באמנן לכנור ועוגב בחיקן תדמם לאמות מניקות לבנות (רמב"ע, תרשיש ב).

—  אָמוּן, -מֻן, לנ' אָמוּנָה, מ"ר אֲמוּנִים, -נוֹת, — שאמנו אותו, erzogen; élevé; educated: האכלים למעדנים נשמו בחוצות  הָאֱמֻנִים2 עלי תולע חבקו אשפתות (איכה ד ה).  — ואמר המשורר: אבל שמרו אמונות בהם היו אמונות (ר"י הלוי, עד מתי). —  ילד אָמוּן: אחר כך הייתי כילד אמון המתפרד ואינו דבק באמו (ר"מ אלשיך, משלי ח ל).

—  פועַל, אוֹמֵן, אוֹמַנְתִּי, — כמו אָמַנְתִּי: אבל כאב חומל גדלתני וכאומן את היונק אוֹמַנְתַּנִי3 (רשב"ג, כתר מלכות).

—  נפעל, נֶאֱמַן, בינו' -מָן, נֶאֶמְנָה, נֶאֶמְנוּ, עתיד אֵאָמֵן, יֵאָמֵן, תֵּאָמֵנָה, —  א) נשא על הזרוע וכדומה כילד ביד האומנת, getragen werden (ein Kind); être porté (enfant); be borne (as a child): שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תֵּאָמַנָה4 (ישע' ס ד). — ב) היה מתמיד וקים ולא נפסק, dauerhaft sein; être durable; be lasting: וְנֶאְמַן5 ביתך וממלכתך עד עולם לפניך (ש"ב ז יו).  ובניתי לו בית  נֶאֱמָן והתהלך לפני משיחי כל הימים (ש"א ב לה). —  ומים נאמנים, שנוזלים תמיד, שאינם פוסקים: היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נֶאֱמָנוּ (ירמ' יה יח). —  מימיו נאמנים, נִתָנִים לו תמיד: לחמו נִתָן מימיו נֶאֱמָנִים (ישע' לג יו). —  ואדות מחלות: והפליא ה' את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת וְנֶאֱמָנוֹת וחלים רעים וְנֶאֱמָנִים (דבר' כח נט). —  ג) היה נֶאֱמָן 6 ל, ראוי לסמוך עליו ולבטח בו ולהאמין לו, vertrauenswürdig sein; être digne de confiance; be trustworthy: לא כן עבדי משה בכל ביתי נֶאֱמָן הוא (במד' יב ז).  ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נֶאֱמָן (ש"א כב יד).  יהי ה' בנו לעד אמת וְנֶאֱמָן אם לא בכל הדבר אשר ישלחך ה' אלינו כן נעשה (ירמ' מב ה).  ואעידה לי עדים נֶאֱמָנִים (ישע' ח ב).  ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נֶאֱמְנָה את אל רוחו (תהל' עח ח).  ולבם לא נכון עמו ולא נֶאֱמְנוּ בבריתו (שם לז).  כצנת שלג ביום קציר ציר נֶאֱמָן לשלחיו (משלי כה יג). —  וסמי': הולך רכיל מגלה סוד וְנֶאֱמָן רוח מכסה דבר (שם יא יג).  עיני בְּנֶאֶמְנֵי ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני (תהל' קא ו).  ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן (חגיגה ג ד).  האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת (יבמ' טו ח).  אמר (יהויכין) לפניו רבונו של עולם לכשעבר היינו נאמנין לך והיו מפתיחותיך מסורין לנו עכשיו שאין אנו נאמנין הרי מפתחותיך מסורין לך (ירוש' שקל' ב נ א). — *פלוני נֶאֱמָן על דבר פלוני, ר"ל ראוי להאמין לו בענין זה: נאמנים על הלקט ועל השכחה ועל הפאה וכו' נאמנים על החטין ואין נאמנים על הקמח וכו' (פאה ח ב).  על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על אחרים (דמאי ב ב).  —  נאמנין עליהן בשעת הגיתות (שם ג ד).   נאמן פלוני עלי, ר"ל אני מאמין לו: א"ל נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר (סנה' ג ב). —  ד) נמצא ונגלה שאמת נכון הדבר, נתאשר ונתקים, wahr befunden werden; être trouvé vrai; be found true: אם כנים אתם וכו' וְיֵאָמְנוּ דבריכם ולא תמותו (בראש' מב יט=כ).  ועתה אלהי ישראל יֵאָמֶן7 נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי (מ"א ח כו).  ועתה ה' הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יֵאָמֵן עד עולם (דהי"א יז כג). —   ערך נֶאֱמָן ושמושו כמו שֵם.

 —  הפע', הֶאֱמִין8,  הֶאֱמַנְתָּ, הַאֲמִין, -נָה, הַאֲמֵנָה, יַאֲמִין, תַּאֲמֵנָה, —  בהחלט, חשב בדעתו כי כך הוא, glauben; croire; to believe: למען יַאֲמִינוּ כי נראה אליך ה' אלהי אבתם (שמו' ד ה).  וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האתת לעיני העם וַיַאֲמֵן העם (שם לא=לב).  לא הֶאֱמִינוּ מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם (איכה ד יב).  אם קראתי ויענני לא אאֲמִין כי יאזין קולי (איו' ט יו. —  ועם ל אחריו, הֶאֱמִין לִפלוני, חשב שדבריו אמתים וסמך על זה,  jem. Glauben schenken;  croire à; to believe in: ויגדו לו (ליעקב) לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא הֶאֱמִין להם (בראש' מה כו).  ותמרו את פי ה' אלהיכם ולא הֶאֱמַנְתֶּם לו ולא שמעתם בקלו (דבר' ט כג).  והן לא יַאֲמִינוּ לי ולא ישמעו בקלי (שמות ד א). —  והאמין לְדָבָר: והיה אם לא יַאֲמִינוּ לך ולא ישמעו לקל האת הראשון וְהֶאֱמִינוּ לקל האת האחרון (שם שם ח). פתי יַאֲמִין לכל דבר (משלי יד יה). —  ועם ב, האמין בפלוני, חשב בודאות שהוא ישנו במציאות, שהוא כמו שהוא נראה, שהוא אמתי, an jemanden glauben; croire en qqn.; to trust in :  וְהֶאֱמִן (אברהם) בה' ויחשבה לו צדקה (בראש' יה ו).  הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בְּךָ יַאֲמִינוּ לעולם (שמות יט ט). יען לא הֶאֱמַנְתֶּם בי להקדישני לעיני בני ישראל (במדב' כ יב).  ובדבר הזה אינכם  מַאֲמִינִם בה' אלהיכם (דבר' א לב).  ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא הֶאֱמִינוּ בה' אלהיהם (מ"ב יז יד).  כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך וכו' אל תַּאֲמֵן בם כי ידברו אליך טובות (ירמ' יב ו).  אל תַאֲמִינוּ ברֵע אל תבטחו באלוף (מיכה ז ה).  הֲתַאֲמִין בו כי ישוב זרעך (איוב לט יב). —  ובדבר: ופחדת לילה ויומם ולא תַאֲמִין בחייך (דבר' כח סו).  יקום ולא יַאֲמִין בַּחַיִין (איוב כד כב).  טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך הֶאֱמַנְתִּי (תהל' קיט סו). —  ועם יחס הפעולה ופעל שני אחריו, במשמע' החזיקו לנאמן, האמין בו ונתן לו לעשות הפעולה השניה, jem. Zutrauen erweisen; croire qqn. ; to trust one: ולא הֶאֱמִין סיחון את ישראל עבר בגבלו (שופט' יא כ).  והוא אינו מאמינו על המעשרות (דמאי ו ב). —  ובהחלט, ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו (שבת כג א).  אילולי שראיתי בעיני לא האמנתי (פסקתא רבתי לב). — ו*האמין את פלוני על: אמר לו אותו הגמון (לר' אליעזר) זקן כמותך יעסק בדברים הללו אמר לו (ר' אלעזר להגמון) נאמן דיין עלי כסבור אותו הגמון שלא אמר אלא לו וכו' אמר לו הואיל והאמנתני עליך אף אני כך אמרתי וכו' (תוספתא חולין ב כד).  מה אעשה שהתורה האמינתו (גיט' נד:). אמרנו לו לפלוני זה (שמנה איש אחד לאפוטרופוס ואמר שהאפוטרופוס הזה איש נאמן הוא) דע שכבר האמנתו על עצמך (ר"י ברצלוני, בשטרות, דף סד).  —  ובשמע' *הפקיד אדם לנאמן על: למה הדבר דומה לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו (מדר' ברכת יעקב, ביהמ"ד ילינק ב ). —  *והאמין דבר לפלוני, עשה שפלוני יאמין בדבר זה, glauben lassen; faire croire; cause to believe: שבועת שקר שאין בדאותו נכרת ומאמין שקר לבריות9 —  *והֶאֱמִינוּהוּ גשם בעל תארים (מו"נ א נא), ר"ל האמינו כי הוא גשם בעל תארים. —  ובסמי' מאמיני ההגשמה (שם נג). —  האמין דבר לפלוני, anvertrauen; confier; confide: ואני האמנתי לו גופי ונפשי (מעשיות ביהמ"ד ילינק). 

 פִע', *אִמֵּן, פ"י,— לִמד והרגיל וכִון את ידיו במלאכה מן המלאכות וכדומה, die Hand einüben; exercer diriger la main; to train: המכה בקורנס על הסדן (חייב) וכו' מפני שמאמן את ידו (שבת קג.), ר"ל שמלמד את ידו ומרגילה להכות בקורנס.  שיכול לאמן ידו לעצמו לתקנו בלי כלי אבל לחבירו אין יכול לאמן את ידו ליטול יפה בלא כלי (שם רש"י צד:).  דמתוך כך צריך לאמן את ידיו מגבוה לנמוך ומנמוך לגבוה (הוא, שם צז.).  צריך להיות יודע לאמן את ידיו בשחיטה (שבלי הלקט, שחיטה א). ללמד לשון וכתב וספר לנערים וּלְאַמֵּן ידיהם באמנות ומלאכה (יל"ג שני יוסף בן שמעון, ו).  אמנת מאז ארשת שפתם בתפלה ובתחנון דפק שערי דלתים (סליח' צו"נ). —  ועם על: אביו (של הקטן שתרם) שהוא אימן על ידו (ירוש' תרומ' א מ ב). —  ב) [[בעיה:  לא מסומן א) ]] °קִיֵּם ואשר: עצתו מרחוק אִמֵּן לאמני חקות שמים וארץ שם למעני (שמעון ב"ר יצחק, א שבו').  כיון שהעידו וחתמו על שובר וחקרו בית דין עידותם אמינוה (צ"ל אימ-) וקיימוה בית דין (שר שלום, תש' ג"ק סי' נח).  אלהי האמת שאימן ושמר הבטחתו זאת (רשי ישע' סה טז). —  ג) °מן אמן הילד: אדון אִמְּנַנִי אצלו שכנני אדם הקנני ה' קנני (יוצר א שבוע').

—  הָפע', הופ', °הָאֲמַן, יוּאֲמַן, —  א) הדבר הָאֲמַן לו, הָפקד אצלו, anvertraut sein; être confié; be entrusted: האמן10 .... לבניו כזה וכן בניו לדורותם (ב"ס גני' מה יג). —  ב) היה מוכרח להאמין, überzeugt sein; être convaincu; be convinced: ואותם (את האותות) יעשה לעיני העם יואמן העם (מפעלות אלה' י יב).

—  נתפ' °נתאמן, נתרגל ונהיה אמן באיזה דבר, sich einüben;  s'exercer; train oneself: ואם לא יענש הגנב עונש גדול יהיה מתאמן כל היום לגנוב (ר"י אברבנאל, משפטים, וכי יפתח איש בור).  וחזר (רבי אלעזר חסמא) לעירו ולמד הרבה והיו קורין לו חסמא על שם שחזר ונתאמן ונעשה חסום באומנותו (מחזור ויטרי דף תקיח).  להתאמן (יוצר יוה"כ  יאתה תהלה).

— °אֻמַּן, מְאֻמַּן, —  שמאמינים בו: כי לא מפני שלא תדע טעם נכחיש הענין המאומן בקבלתנו מסיני (ר"מ קורדיבירו, אילימה רבתי, יו).


1 לפי דעת רוב החכמים מן השרש אמן שלמעלה. —  2 כך, א בחטף סגול, בכל הנוסח', ורדק בהשרש' אֲמֻ-, א בחטף פתח. — 3 אולי במשמעה שמתיחסים קצת המדקדקים למשקל המרבע פועל, אמנתני בעבר ועודך מוסיף לאמן אותי.  אך יש נוסח' אמנתני בקל. — 4 אמר רד"ק (מכל'  דקה"פ) וז"ל: ובא על צד תאמנה רפה הנון ועיקרה להדגש לחסרון נון השרש. ע"כ.  וכן בס' השרשים, והוסיף: או יהיה לשון יחידה בתוספת הא. ע"כ.  ונקד הרד"ק שם תֵּאָמָנָה מם בקמץ, וכן מיכאליס בשם ז' כ"י. — 5 א בשוא פשוט בהרבה כ"י (מיכאליס), ואמר י"ש מונרצי וז"ל: במקצת ספרים האלף בחטף סגול, אך במדוייקים בשוא לבדו וכ"כ רד"ק במכלול דף עב ובשרשים, וכ"כ בעל רב פעלים, ובמשלי יא ע"פ ונאֱמָן רוח נמסר עליו במ"ג ב' אֱ ואְ ופי' הדבר ר"ל פי' ונאמן חד בחטף סגול היינו של משלי וחד בשוא פשוט זה דשמואל וכן מצאתי בספרים מדוייקים כ"י שנמסר כאן דשמואל לְ וא' וְנֶאֱמַן רוח ותרוייהו פתחין, ע"כ. — 6 בערבית אַמֹן أَمن.

—  7 בקצת כ"י מֵ מיכא'. — 8 בערב' אַמִנ  أٜمِن, אָמַנ اٙمَن.

9  לא נרשם בהפתקה המראה מקום הציטוט ממסכת שבת ל"ג..  —  10  כך במהדו' שמנד ונשא ונתן בהערה שם.