1 בארמ' אָשׁוּתָא: ולא וכחא וחלטיתא וחמטא וְאָשׁוּתָא (ת"א ויקרא יא ל).

2 כך גרסת הנוסח' וגרסת הערוך אשות. ואמרו שם בגמ' ירוש' אישות זו חולדה. וצריך לומר כי מזמן המשנה ועד זמן גמר' ירוש' נתחלפה משמעת השם חולדה, כי מצודת האישות טהורה ושל חולדה טמאה (כלי' יה ו). ובבלי שם: מאי אישות א"ר יהודה בריה שאין לה עיניים אמר רבא בא ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש. ואמר רבי תנחום ירוש': קיל פיה אנה חיואן יפסד אלזראעאת והו עדים אלעינין והד'י הוא אלכ'לד והוא צנף מן אצנאף אלפאר, ע"כ, ור"ל אומרים שהוא בע"ח מפסיד הזרעים ואין בו עינים והוא החֹלד והוא מין ממיני העכבר. והנה מאמרם עכברים בלשון רבים נראה כי גם אישות היא רבים, וכ"נ מרש"י פה שאמר: שמפסידין בו בל"ר. ומזה יהיה ראיה לדעת קצת המדקדקים שאמרו כי מ"ר מן פָּעוּת ופֵּעוּת הוא גם פָּעוֹת פֵּעוֹת. אך מלשון הירוש' אישות זו חולדה נראה שחשבו שהוא יחיד.

3 כך גם במש' עם גוף פרו' הערבי להרמב"ם, מהד' דרנבורג. ואומר במקור כתוב "אואמר" הרמב"ם שם: אישות נוע מן אלגרדאן, ובעבר': אישות מין עכבר.