לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

אֶגְרוֹף

1, אֶגְרֹף, ש"ז, מ"ר אֶגְרוֹפִים, אֶגְרֹפִים - כף היד מקֻבצה וסגורה, Faust; poing; fist: וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או בְאֶגְרֹף2 (שמות כא יח).  הן לריב ומצה תצומו ולהכות בְּאֶגְרֹף רשע (ישע' נח ד). - * מְלֹא אֶגְרוֹף, במדת גדל האגרוף: ומאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף גדול (כלים יז יב).  מודה ר' יהודה (שנחשב אהל) במלא אגרוף (סוכ' כא.). - ומ"ר * אגרופים: והרי דלת דיש בה כמה אגרופין (סוכה כא.). - * אגרופו של בן בטיח (וגם בן אבטיח), אגרוף גדול מאד: אגרוף גדול זה הוא אגרופו של בן בטיח (כלים יז יב).  אגרופו של בן אבטיח (בכור' לז:). - ובהשאלה,  * כח הזרוע והחמס והעריצות: אוי לי מאגרופן שהן כהנים גדולים ובניהן גזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות (פסח' נז.).  א"ר שמעון בן חלפתא מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים (סוט' מא:). - * בַּעַל אֶגְרוֹף, בַּעֲלֵי אֶגְרוֹף, אֶגְרוֹפִים: אמרו להם אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באין ונוטלין אותן בזרוע (ירוש' פאה ז ז). במקור המודפס נכתב ז כ ג  אמר רב יהודה אמר רב ד' מאות ילדים היו לו לדוד וכולן בני יפת תאר היו ומגדלי בלוריות היו וכולן יושבין בקרונות של זהב  ומהלכי בראשי גייסות היו והם בעלי אגרופין של בית דוד (סנה' כא.). - °בָּלַע אֶגְרוֹפִים, הֻכָּה: אמר רב חסדא אגרופים טובים בלעתי ממנו של רב בימי עליה של שמועה זו (הלכות פסוקות, קדוש'). - ° ולחרטה וכדומה: ויך את חזהו בשני אגרופיו (יוסיפון, פרק ל). - °מלחמת אגרוף, מלחמה והתגוששות בין שנים באגרופיהם: המשחק המלחמיי של היונים והרומיים ששחקו בימי חגיהם להרגיל את הגוף ולעורר אותו לכח ועצמה וידוע שבין החמשה משחקים המלחמיים או תנועת התערבות המלחמה היה משחק ידוע מלחמיי שהיה נקרא מלחמת האגרוף יען שלחמו באגרוף איש ברעהו (ריב"ל, שרשי לבנון, ערך גרף).         


1 מן גרף שם.  ונמס' במסורה: ב במקרא ושניהם חסרים.

2 ת"א בבורמיזא, והוא קלע.  וכן ת"י בישעי'.  ותרגום השבעים והולג' תרגמו במשמעה שהיתה בלי ספק למלה זו בימי התלמוד, והוא כף היד מקובצה וסגורה.  ובמשמ' זו פרשוה בעלי התלמוד: הקיש אבן לאגרוף וכו' ומה אגרוף בידוע אף אבן בידוע (מכי' משפט' ו ).  ובתלמוד: מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים וכו' (ב"ק צ:).  רסע"ג תרגם שאדך', ר"ל דבר שובר ופוצע.  מנחם במשמעה המקֻבלה: מכת יד לפי הענין.  ע"כ.  ריב"ג כמו רסע"ג: כל דבר שפוצעין ועושין בו חבורה.