*, ש"נ,  —  שה"פ מן הִשָּׁנוֹת, שנה: וכבר בארתי מהות ההשנות הזה בזולת החבור הזה ר"ל ספר ההכלמה (הרקמה, שער כב). אחרי שהשלים (דוד) זכרון המלחמה שנלחם עם הארי או עם הדוב אמר עוד שלא קרה זה לו פעם אחת לבד אבל פעמים הרבה בהשנות גדול (ר"י אברבנאל, ש"א יז לז).