זִוֵּר - הגדרה מתוך מילון אליעזר בן-יהודה

לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

זִוֵּר

* 1, ת"ז, — מי ששתי עיניו אינן מביטות לעומת נקודה אחת, schielend; louche; squint-eyed: הזיור2 והלופין והתמיר (בכור' מד.). — ועי' עין.

1 בערב' אַזוַר أَزْوَر.

2 גרסת הערוך. בנוסחא' זדיר, זויר, בתוספתא זיוד.