° 1, פ"ע, עב' אָהֲמוּ, עתי' אֶאֱהַם, תֶאֱהַם, צווי אֱהַם, אֶהֱמוּ, – הוציא קול עמק מרב צער ויגון, ächzen; geindre; to moan: אההו ישרי אָהֲמוּ כשרי, איכה כמעט נטיו רגלי כאין שפכו אשורי (ר"א קליר, קרוב' לת"ב, אאביך). איכה אהמו בחופתנו את חרפתנו (ש"ע לת"ב, זכור איכה, מחז' רומני).