*1, אָוֵיר, אֲוֵיר, אַוִּיר, אֲוִיר, ש"ז, מ"ר אוירות, אַוֵּרִים, אֲוֵרִים אַוִּירִים, אֲוִירִים, — כעין אֵד יבש זך, לא נראה, הממלא את חלל העולם סביב הארץ, Luft; air , ושמש במשמעת: א) חלל העולם, Raum; éspace; space: היתה (האשה) עומדת על ראש הגג וזרקו (את הגט) לה כיון שהגיע (הגט) לאויר הגג (ר"ל לחלל העולם שמול פני הגג) הרי זו מגורשת (גיט' ח ג).  נשפך (הדם) ‏‏‏באויר (אהל' ג ג).  מגדל שהוא עומד באויר (שם ד א).  כותל שהוא לאויר (שם ו ג).  חלון שהוא לאויר (שם יג ב).  דירה שתשמישיה לאויר כגון הבורגנין  שבשדה (תוספתא ערוב' ג ט).  עמוד שהוא מוטל באויר (שם אהל' יג ט).  ארובה שהיא לאויר ואין בה פותח טפח (שם יא ו).  וכיון שיצא (הילד) לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח (נדה ל:).  אמר ר' שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן (המאורות) באויר ואם שפין ברקיע  (מד"ר בראש' ו).  וילך דוד ואנשיו בדרך וכי באויר היה להם ללכת (מדר' תהל').  נטל הקב"ה ארונו של אהרן והעבירו מעל המחנה וראו כל ישראל ארונו של אהרן פורח באויר (פרקי ר"א יז). — ובמליצה: היתר נדרים פורחים באויר (תוספתא חגי' א ט),  ר"ל אין לזה שום יסוד. — ומשל: זרוק מטה לאויר לעיקרו נופל  (מד"ר במד' כ). — ומוקף מחצּות: ובית שער ואוירה של חצר (אהל' יח י).  כל אויר שתשמישו לבית דירה כגון הדיר והסהר והמוקצה והחצר (תוספתא ערוב' ג ט).  מעשה שהביאו קופות של עצמות מכפר טביא והניחום באויר בית הכנסת (שם אהל' ד ב).  אויר סוכה פסול בשלשה (ב"ב קסב:).  — וכמו"כ חלל הכלי: נכנסו ידי לאויר כלי חרש (ידים ג א).  כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור (כלים ח א).  וטבול יום שפשט ידו לאויר חבית (תוספתא טהר' ה יב).  — ב) עצם האד הממלא את חלל העולם, Luft; air: האויר שממנו נוצר הרוח למעלה מן המים והאש למעלה מן האויר שהאש קלה מכולם (מד"ר במד' יד).  המחן (את אפר הפרה) באויר (תוספתא פרה ט ח).  אמר רב אויר מגדל (של דור הפלגה) משכח (סנה' קט.). —ובסהמ"א: ויאמרו לו (להמלך אנגיאס) חכמיו לא אויר ארצנו כאויר ארץ כתיים ולא מימינו כמימה על כן חלתה המלכה בהשתנות עליה האויר והמים (יוסיפון, פרק ג).  וששה חדשים הולכת (החמה) לפאת צפון לחמם האויר והמים והעצים (רשב"ג, כתר מלכות).  חיי נשמות אויר ארצך, וממֹר דרור אבקת עפרך, ונפת צוף נהריך (ר' יהודה הלוי, ציון הלא תשאלי).  וכל יום אשאפה רוח פאת ים ואשתומם לנוכח משכנותיו, ואולי יעלה ריח בשמיו ואכיר בָּאֲוֵיר עב תמרותיו.(הוא, הלבי ים). — ומ"ר: ברית נחלקה לאוירות (לאויר של כל מקום שיהיה נעים ליושבי המקום) (מדר' בראש' לד).  — ואמר הפיטן: עונינו גברו עד שמי אֲוִירִים (סליח' מנח' יוה"כ, אנא הואל).  זעק וחננו לאל משפיל ומרים, חנונם הקשיב משמי אֲוִירִים (רשות נשבה"ג, כך גזרו, מחזור רומני).  — ג)  *מזג האויר, העת, Wetter; temps; weather : היה להם אויר יפה כמין הפסח ועד העצרת (מד"ר בראש' לד).  — ד) *שטח חלק, לא כתוב בגליון סביב להכתב, וכמו"כ הרֶוח החלק שבין השורות, Raum zwischen Zeilen; espace entre lignes; space bet. lines: שני שיטין שאמרו (שאם חתימות העדים מרוחקות מגוף השטר השטר פסול) הן ואוירן וכו' שיטה אחת ושני אוירין וכו' ושלשה אוירים (ב"ב קסג.).  שבמזרח יש י"א  עמודים צא אחד מהם וכו' נשארו שם עשרה אוירים ועשרה עמודים בהחמשים אמה אויר ועמוד לה' אמות תן מהם ג' אוירים וג' עמודים וכו' וישארו לך ד' אוירים וכו' (חזקוני תרומ' כז יא).  יריעות עזים שהיו מחזיקות שלשים אמות באורך צא מהם כ"ד אמה ומחצה למ"ט אוירות נשאר לך ה' אמות ומחצה (שם כו ה ). — ד)  °אויר רע, חלירע, colera : ובענין חשש אויר ר"ל (רחמנא לצלן) תיכף כשיודע לבעה"ב חשש מה בביתו תיכף ומיד יודיע הדבר לפ"ה (פנקס קראקא שנת שנ"ה, אוצה"ס ד). — ה) °כל גוף אשר צורת האויר לו, גז, gaz , ומ"ר אוירים: אוירים או גופים מתפזרים הן המה הגופים אשר חלקיהם יכספו להתרחק זה מזה בכל זמן אשר ימצאו מקום מוכשר להתפשט בו (צבי רבינוביץ, תולדות האש והמים ג).  חכמת הכעמע (הכמיה) תורה לנו לדעת כי נמצאו מיני אוירים רבים מאד השונים איש מאחיו במשקלם בצבעם וריחם ובכל יתר סגולותיהם (הוא, הרכבה והפרדה, סימן קפג).  — אֲוֵירָיִם2, מרומי האויר: אל תעופי בגאונך כעוף הפורח בּאֲוֵירָיִם (תוכח' מוסר לעזרא הבבלי ט).  

אֵד, גוף °אֵדִי, שיש לו מתכונת ומראה האד, האויר הוא גוף אדי. — °אִדָּה, התנשא באויר. — °אֲוֵירִי, °אֲוִירִי, שיש בו מתכונת האויר. — °אֲוִירִיּוּת, תכונת האויר. — °אֶתֶר, אויר טהור, דק, הממלא, לפי דעת חכמי הטבע, את כל חלל העולם ממעל להאויר.

°גַּלֵּי הָאַוִּיר, הנעשים מכל תנועה בו.

דָּאָה, עף מהרה.

זַךְ, °זָכִיךְ, האויר הוא זך, שאפשר לראות דרך בו.

* טַס, עף. — *טִיסָה.

°יְסוֹד, האויר הוא אחד מארבעה היסודות לפי דעת הקדמונים.

כַּדּוּר הָאַוִּיר, להתעופף בו באויר, עי' כַּדּוּר.

§מֹאזֶן הָאַוִּיר, כלי לשקל את לחץ האויר. — *מְנִיפָה, °מִרְוָחָה, °רְפָפָה, כלי ישתמשו בו אנשים ונשים להניע האויר, לעשות קרירות. — §מַשְאֵפָה, מכונה לשאף בו האויר מאיזה מקום למען תהיה שם ריקות אמתית.

נָשַׁם, שאף האויר דרך נחיריו והכניס לתוך הריאה וכו'. — *נְשִימָה, עי' במקומו.

סוּפָה, סְעָרָה, רוח. — °סְפוּגִי, °סְפוּגִיּוּת. — °סְפִינַת הָאֲוֵיר, °סַפָּן הָאֲוֵיר, מי ששט באויר בכדור האויר. — °סַפִּירִי, זך. — °סַפִּירִיּוּת.

°עֲגֻלַּת הָאַוִּיר, האויר המקיף הארץ. — עוֹף, בעל חי העף באויר. —  עָף, התעופף, התנועע בתנועת הכנפים ברום האויר. — *עִפּוּשׁ, האויר שנשחת.

רוּחַ, תנועת האויר, עי' במקומו כל המתיחס לזה. — רָחַף, העוף מרחף על... הרוח מרחף. — *רֵיאָה, כלי הנשימה בבעלי החיים. — רָקִיעַ, כפת השמים הנראה ברום האויר שהמאורות כמו תלויים בו.

שָׁאַף, הכניס את האויר לתוך גופו דרך הפה. — שָׁט, באויר, טס.

§תֹּכֶן הָאַוִּיר, מכונה לתכון קלישות האויר וכמותו.